שלישי זוגי - כשחלומות מתגשמים במציאות

(שלישי זוגי הוא מדור קבוע בבלוג בו אני משתפת על רגעים רומנטיים, רעיונות להשקעות ומתנות ובכלל כל מה שקשור לזוגיות ואהבה! :)

לפני שנתיים עברתי במקרה ביסוד המעלה וראיתי צימרים שנראים בדיוק כמו הסטודיו שאני חולמת עליו. 

לבן, מעץ עם נגיעות צבעוניות כמו שאני אוהבת. 
התרגשתי וצילמתי כדיי שכשאסע לצימר עם האהוב שיהיה לי, אני אדע לאן להגיע. 
השנים עברו, האהבה שלי הגיעה אליי בדיוק בשבילי. 
ואז החברים הכי טובים שלי הפתיעו אותי והזמינו לי סופשבוע במקום שחלמתי עליו! (כמובן שבעזרת אחותי שידעה בדיוק לאן אני רוצה להגיע). 
המקום קסום, יש לי חברים נפלאים. ואני עם הבן זוג הכי מושלם בשבילי שיכולתי לבקש!

צימרים תמוז נמצאים ממש בלב יסוד המעלה,
כעשר דקות נסיעה מראש פינה.
למקום יש שלושה צימרים צבעוניים ומפנקים שלכל צימר גם קומת ילדים למעלה.
בעלי הצימרים נחמדים מאוד ודואגים לכל מה שצריך. 
הצימר כמובן נקי ומסודר עד לרמת המגזינים, הסרטים והמגבות המפנקות.
כדיי שיהיה במה להתנגב כשיוצאים מהג'קוזי המפנק!

 

גם חנה הכלבה עם העין האחת הסתובבה ליד הצימר שלנו ואירחה לנו חברה כמו שאני אוהבת, בעל חיים תמיד עושה לי עוד יותר טוב. היא גם כלבה ממש חברותית ומתכרבלת, אז בערב היא בכלל הייתה תנור קטן וחמים :)

הכנתי לנו סלסלת פיקניק מלאה בכל טוב, בקבוק יין מצוין, שוקולד, פירות וקאפקייק'ס מושלמים של רד וולוד.

אכלנו ארוחת ערב בראש פינה במסעדת ג'עוני.
אוירה נפלאה של נגני ג'אז בירכה אותנו בכניסה וביציאה.
אויר קריר וירח גדול ליווה אותנו חזרה למכונית, וחזרנו במהרה לצימר החמים!

וזה האהוב שלי, שעוד לא התרגל למצלמה שתמיד ביד שלי, ואני התרגלתי בקלות להנות מכל מבט מצחיק ושטותי שלו, כי אלו הרגעים בו אני חוזרת להיות ילדה, ואנחנו משתטים יחד. וזה מרחיב את הלב עוד יותר!

כן, גם הדרך הבייתה היא חלק מהחופש הזוגי, הוא נוהג ונותן לי את האפשרות לתעד עוד קצת מהטבע הנפלא שמקיף אותנו!

היה לנו סופשבוע קסום, שקט עם הרבה טבע, וזמן רק לשנינו.


ממליצה בחום! צימרים תמוז בפייסבוק

החשק ליצור בלי מטרה

מכירות את זה שבא לכן ליצור?
לצייר, להדביק, לגזור.. שעת מלאכה כזאת.

כל אשה יצירתית מכירה את זה, גם אם את לא מתעסקת עם יצירה בחיי היום יום שלך, אם זה חלק ממך את מכירה את התחושה. החשק ליצור.

כשהייתי קטנה היצירה הייתה חלק מהנה מאוד משעות הפנאי שלי. בבית ספר שעורי המלאכה היו האהובים עליי ביותר, ולקבל משחק יצירה לחג היה אושר גדול.
אבל עם השנים גדלתי והיצירה הפכה להיות פחות תמימה ונטולת מעצורים ויותר רצינית ומלאת ביקורת.
מאמרים רבים מדברים על היופי שיש ביצירה של ילדים, שאין להם ביקורת פנימית והם נותנים לעצמם "להתפרע" עם היצירה, נותנים ליצירה לצאת מהם בחופשיות.

ככל שאנחנו מתבגרים הביקורת והמחשבות על כל יצירה נעשות משמעותיות יותר ושולטות ביצירה שלנו. וזה דבר שמאוד עצוב לי.

השבוע הסתובבתי לי בפינטרסט (כמו כל יום) והתחלתי לשים לב שאני שומרת דוגמאות לפעילות יצירתית שמאוד חשקתי לנסות לעשות בעצמי.

ציור על חלוקי נחל וצביעה של ענפי-עצים. 

אם גם אתן מסתובבות קבוע בפינטרסט אתן בטח מכירות את זה.

המקלות הצבועים בצבעוניות שמחה ומתוקה נמצאים בחנות של bonjourfrenchie 

1 // 2 // 3  // 4

ממליצה לכם להיכנס לפליקר המדהים של היוצרת המוכשרת שמציירת על אבני רייקי, אומנות לשמה! 

והנה התחלתי לתכנן לי סופשבוע בטבע בו אני אאסוף לי חומרי גלם, קפיצה קטנה ל'ארטא' לקניית טושים מתאימים (בעיקר זהובים שעושים אותי מאוד שמחה) והנה אני רואה את עצמי מתיישבת לשעת יצירה מהנה כמו פעם כשהייתי קטנה.

אבל אז עלתה המחשבה המבטלת לראש, המחשבה של המוח הבוגר והרציני שלי.

"אבל מה אני אעשה עם זה אח"כ?"

המוח שלי ישר קפץ לחפש פרקטיות ביצירה, כי אם זו לא מתנה לחברה, מוצר שאוכל למכור או לפחות פוסט ממש מקורי ומעניין לבלוג, למה לי לעשות את זה?

הצטערתי מהמחשבה שעלתה לי בראש והחלטתי לא רק לכתוב על העניין הזה ולשתף אתכם, אלא גם לשאול אתכן אם אתן מזדהות עם התחושה? האם אתן יוצרות לצורך היצירה בלבד?

בנימה אופטימית ועם רצון עז להתחבר ליצירה הילדותית וללא העכבות, בשבועות הקרובים אאסוף לי חומרי גלם מהטבע ואשב לי לשעת יצירה צבעונית ונטולת ביקורת או מחשבות מיותרות.

עדכונים מהשטח באינסטגרם שלי וכמובן בפוסט מסכם (רק אם זה ייצא יפה :)

המשך שבוע של יצירה

ענבל

החומרים הקטנים מהם עשויה ניו יורק- ההשראה הגדולה ביותר - סיכום טיול

תמיד קורה לי אותו הדבר.
אני מתגעגעת, מפנטזת, חולמת ומדמיינת את ניו יורק בכל רגע אפשרי.
ואז אני מגיעה אליה.
גדולה, עוצמתית, רועשת, חמה ומחבקת ומצד שני קרירה ובודדה.
אני מגיעה ומרגישה בבית.

זו הייתה התחושה הראשונה שלי אי שם ב2006 כשיצאתי למדרכות הרחבות של ניו יורק, הרגשתי בבית.
תחושה מוזרה שלא הרגשתי באף מקום חדש. בטח שלא בחוץ לארץ.
ומאז בכל פעם שאני מגיעה אליה, התחושה חוזרת אליי, ובנוסף תחושות חדשות מגיעות גם הן.
ב 2008 הרגשתי יותר עצמאית, בטוחה וקלילה בעיר המוכרת לי. הגעתי סטודנטית ללא דאגות, בחופשה לפני סיום התואר. כייף הייתה התחושה העיקרית.

השנה, הגעתי ממקום אחר.
הגעתי מהעיר הגדולה האחרת, האחות התאומה הקטנה של ניו יורק, הגעתי מת"א. הגעתי אחרי הרבה זמן בלי חופש ומנוחה, מהתעסקויות שונות, מתשלומי חשבונות ודאגות של גדולים, מעבודה תמידית.
ובמיוחד הגעתי גם כבלוגרית.
אחרי 3 שנים שאני כותבת, הגעתי כדיי לתעד, לחפש ולמצוא השראה.
בדיוק כמו שאני עושה בארץ.
כבר הייתי בחו"ל כבלוגרית, זה נגמר עם המון פוסטים על סופיה, בולגריה.

אבל בניו יורק כבלוגרית לא הייתי. והרגשתי צורך להעביר את כל העיר אליכם.

הייתי כל כך שמחה להסתובב בעיר ולצלם.
היו ימים שישבתי על המיטה במלון עם המחברת שלקחתי איתי והתחלתי לכתוב רעיונות לפוסטים לכשאחזור.

חילקתי את זה לנושאים, לחומרים הקטנים מהם עשויה ניו יורק.

בסוף הטיול, אפילו התפנתי לצלם את סדרת הפוסטרים החדשה שלי, ועוד חלום התגשם.
הרבה שמחה הרגשתי בימי הטיול, הרבה שלווה.

דבר נוסף ששמתי לב שקרה במהלך הטיול הייתה ההתנתקות הנפלאה מהאייפון ומכל רשת חברתית אפשרית .. טוב, קפצתי לפעמים לאינסטגרם. (ראו תמונה מעל)
אבל הפייסבוק היה רחוק ממני ואני חייבת לשתף, שזה עשה לי ממש טוב.
שלא תתבלבלו, אני חיה על הפייסבוק. הוא כלי העבודה שלי, כלי השיתוף שלי וכמובן כלי השיווק שלי.
הוא כלי נפלא. אבל מבחינה נפשית, סוציאלית, חברתית, הוא בעייתי.
הוא לעיתים שקרי, נתון לספקולציות, ומשפיע במהירות על מצב הרוח, אם נותנים לו. :)
אני מוצאת את עצמי לפעמים מבולבלת ובהפרעת קשב קלה מרוב כל המסרים, התמונות והמחשבות שעולות בכל רגע נתון כשאני בפייסבוק.


לכן, אני משתפת אתכם, שלפעמים, מנוחה קטנה מהעולם הדיגיטלי, עושה מאוד טוב, לפעמים המקום הכי מרגיע ומעורר השראה, הוא הטבע. מקום לשקט נפשי.

השקט המחשבתי שהיה לי בניו יורק היה ללא ספק, ההשראה הגדולה ביותר שזכיתי לה בטיול.

 אני מודה על ההזדמנות הזו לנוח, להירגע ולהנות מכל היופי הזה.

יופי גדול שנתקלתי בו במהלך הטיול היה כמויות הפרחים.. אחרי הכל, הגעתי בדיוק באביב בניו יורק!

מה שגרם לי לשתף את כל חבריי בדף הבלוג בפייסבוק בכל הפרחוניות שנתקלתי בה...

  

אז.. קבלו את מגוון ה 'פרחים לשבת' שאני מעניקה לכם כל שישי, בדף הבלוג בפייסבוק , שיעשו לכם טוב, יזכירו לכם להתנתק קצת מהמחשב ולצאת לקבל השראה מהטבע!

שבת שלום וסופשבוע נפלא



ענבל

טבע והעיר הגדולה

לאחרונה שמתי לב שאני מבחינה יותר ויותר לטבע מסביבי.
לעלים שעל המדרכה, לרוח שמגיעה ומלטפת 
ולציפורים שנמצאות מעלינו במין ספק התנשאות ספק שמירה מלמעלה.
היופי בטבע תמיד מדהים אותי כל פעם מחדש.

צורת העלים, גובה העצים 
הצבעים הטבעיים שהיקום יוצר מרגשים אותי.
לאור התגלית הזו שאני שמה לב יותר לטבע שמסביבי לא יכולתי שלא לתהות אם זו אני או זו תל אביב.
האם המעבר מהצפון הרחוק לעיר העירונית מכולם הפכה אותי לחובבת טבע יותר מתמיד?

ואז נזכרתי בטיול האחרון שלי לניו יורק ולרגע אחד שבו הסתובבתי בבקור קריר בטיילת של ברוקלין הייטס שלפתע המחזה המדהים ביותר נגלה אל מול עיניי.
היופי שהטבע מייצר, בלי עזרים טכניים, בלי יד אדם וממש בלי פוטושופ.
מעבר צבעים טבעי לחלוטין שהזכיר לי עד כמה הטבע יכול להיות מרגש, על אחת כמה וכמה באמצע העיר!

  המשך ימי ט"ו בשבט שמחים מלאים בטבע, רוגע וצמיחה!

חגים סוסים וטבע

חגים זה זמן מצויין לצאת לטייל בטבע.
אתמול עליתי לצפון הקרוב, המטרה העיקרית הייתה לצלם שלכת.
נסעתי לאזור דלתון, שם הכרמים רבים והקור כבר הגיע... אבל לצערי השלכת עדיין לא..
כל מה שמצאתי היו כמה עלים ירוקים שהתחילו להצהיב, סוסים, ושקט, הרבה שקט.
אני אמנם עורגת לצילומי שלכת כמו באזורים קרים בארצות הברית, לצבעוניות חומה/אדומה/צהובה ונפלאה ביופיה.
אבל אני חייבת לציין שהטבע והשקט שנגלה לעיניי ולמצלמתי בטיול קטן בצפון היה לא פחות מהנה וקרוב לבית :)

כמובן שאני מפנקת אתכם בצילומים מהשבוע האחרון שכללו הרבה ארוחות, הרבה ירוק של שמן זית ועלי גפן הרבה טבע וגפנים והרבה משפחה. כמו שצריך.

"אחרי החגים" קל שיהיה לכולנו.
ושבוע נפלא ומלא השראה!


ענבל


(C) כל הזכויות שמורות: כל הצילומים: ענבל גבור ל"החומרים הקטנים מהם עשויה השראה"

שלישי זוגי

חיפשתי רבות אחר השראה זוגית שתתאים ליום העצמאות אך ללא הצלחה.
לא הצלחתי לקשר בין הנושאים חוץ ממשהו ברור מאוד.
יום העצמאות זהו יום חופש מושלם.
אמצע השבוע, יום חול חופשי, יום על האש קבוע, יום משפחתי וזוגי.
יום מנוחה וחגיגה!
ואיך אפשר ביום שכזה בלי הדבר הזוגי האולטימטיבי, שנ"צ בחיק הטבע או במיטה עם מזגן טוב כשחם..

לכן, אספתי מגוון תמונות כמחווה לגעגוע הגדול לקצת שלווה בחיק הטבע...

 מכאן

 מכאן

 מכאן

מכאן


יום עצמאות שמח ומלא אהבה!!

ענבל

למה זה עובד? סחלבים

ביום הנישואים האחרון של הורי היקרים אבי קנה לאמי סחלבים.

אמא שלי בשיא הקריאטיביות ביקשה שאצל את הסחלבים בשיא פריחתם וייעצה לי לשלב את הפרח עם רקע ורוד...
כמובן ששכחתי לגמרי שיש לי כמעט קיר שלם צבוע ורוד עוד מהפרוייקט גמר שלי.. שפשוט צבעתי בורוד לצורך צילום. מסתבר שזה עדיין שימושי...

המשך שבוע ורוד, מלא פריחה, אהבה ויצירתיות :)

ענבל

תכירו: Gemma Comas

נתקלתי במקרה בצלמת (אני מקווה שזו צלמת ואני לא טועה) בשם Gemma Comas במקור מברצלונה, כרגע חיה ומצלמת בניו יורק.
צילומי החוץ שלה מלאים באווירה כפרית, צבעי אדמה ופשטות מקסימה.

לעומת צילומי הסטודיו שלה וה"still life" שמוארים כמעט תמיד באור טבעי של חלון אחורי גדול מה שנותן אור לבן וניקיון בכל הצילומים

סט מושלם של שחור לבן צהוב וחום שוקולד!! :)

צילומים אישיים שלה, בסדרת טבע מרהיבה ביופיה!!

 האתר שלה: http://gemmacomas.com/

הבלוג שלה: http://gemmacomasphotography.blogspot.com/

המשך יום מקסים

ענבל