יום חמישי, 29 בנובמבר 2012

חמישי טיפוגרפי #116

אני כמעט בטוחה שלא כולם יודעים, אבל יש לי קעקוע על יד ימין. יותר נכון קרוב מאוד לפרק כף היד..
אחרי הקעקוע הראשון שלי, (מפתח סול) ידעתי בוודאות שהקעקוע הבא שלי יהיה קעקוע טיפוגרפי.

לא עבר הרבה זמן וידעתי בדיוק מה תהיה המילה (אחרי ששללתי בזלזול על הקיטשיות את המילה LOVE)
החלטתי לקעקע את המילה CREATE.
לבחור את המקום היה קצת יותר קשה. וההחלטה נפלה ברגע שהבנתי שכשאני מאיירת או מעצבת, זו יד ימין שעושה את כל העבודה וכשאני מצלמת זו הזווית המושלמת שמתחברת עם המצלמה.
וכך הוחלט, ולפני כמעט 3 שנים, ביום ההולדת ה- 25 שלי, הגעתי למקעקע החביב עליי בקרית מוצקין, ברי, ולמרות מאמציו לנסות להגדיל את גודל הפונט, קעקעתי את המילה CREATE בקטן וחמוד על יד ימין.

צילום: הדס כרמלי

ומאז עברו כבר כמעט 3 שנים, ולמי שיש קעקעוים יודע שזה קצת כמו התמכרות, וכן, בא לי עוד קעקוע.
הפעם יש לי רצון למשהו עם אותיות עבריות או לב קטן במקום חמוד, אבל כל עוד אני לא סגורה על משהו, אין סיכוי שאני מתקרבת למכון הקעקועים.

אז עד שאני אחליט מה יהיה הקעקוע הבא שלי, קבלו אוסף קעקועים טיפוגרפיים מרגש ומפתה במיוחד..




I was made for Milan




Body art

Body art   (clipped to polyvore.com)


Life Is Beautiful Tattoo Pictures at Checkoutmyink.com



Sick Sad World.

Sick Sad World.   (clipped to polyvore.com)



יום רביעי, 28 בנובמבר 2012

לחלום*להאמין*להגשים


לפני זמן לא רחוק, נפגשתי לפגישת עבודה עם המאמנת האישית שלי, מנהלת השיווק שלי ובעיקר, החברה הכי טובה שלי, אחותי.

הפגישות שלנו כל כך אפקטיביות שזה מדהים.
אין יום שאנחנו לא מדברות לפחות פעמיים ביום, בדר"כ הרבה ביזנס ותמיד הרבה הרבה מהגילטי פלז'ר שלנו (הכי מכורות לטלוויזיה)

ולפני כמה שבועות, בפגישת עבודה משותפת לשני העסקים הגדלים של שתינו, בזמן שעשינו סיעור מוחות על הסדנא המרתקת שהיא בנתה, הבנתי משהו מדהים על עצמי.
בזכות אחותי, הצלחתי לפרק ולהבהיר חלום גדול שלי.
בזכות שאלות מנחות וכלים חכמים שאחותי פיתחה, היא עזרה לי למקד את תמונת החלום הכי פרוע ומשוגע שלי.

בהתחלה חשבתי שאין לי חלומות פרועים, כי הרי אני בחורה כזו רציונלית וסוג של "ילדה טובה" ולמרוד אף פעם לא היה הקטע שלי ואז בשניות כשהיא קצת לחצה עליי לחשוב מחוץ לקופסא ולהתפרע בלי שום אחריות לאף אחד. זה הכה בי.

החלום הפרוע שלי היה לעבור לגור בניו יורק לפחות לשנה, דבר שהיה בגדר חלום שלא יתגשם כי כבר ניסיתי את זה בקטנה אי שם ב 2006 והבנתי שהקרבה שלי למשפחה שלי פשוט לא תאפשר לי לחיות כל כך רחוק מהם.
אבל אז פירקתי את החלום עם אחותי, והבנתי שלא המעבר לגור בעיר המדהימה הזו הוא החלום, אלא לצלם בעיר בכל עונות השנה.
ואז הבנתי שלאו דווקא חשוב לי לצלם את ניו יורק בכל עונה ועונה אלא פשוט למצוא פריימים של שלג מרגשים בכריסמס בלונדון, או עליי שלכת מרהיבים באמסטרדם או אפילו אביב בפריז.
זה לא המעבר לניו יורק שכל כך קורץ לי, אלא ההנאה בלצלם מקומות חדשים, להתרגש מנופים לא מוכרים ולייצר פריימים ייחודיים.

זו תגלית מעניינת שעוד אמשיך לפתח.
אבל עד שאגשים, אני ממשיכה לחלום ולהאמין

מזמינה אתכם, לבוא ללמוד איך לחלום, להאמין ובמיוחד להגשים את החלומות הקטנים ו/או הגדולים שלכם.
הסדנא הראשונה והמרגשת שהייתה גם היא בגדר חלום לאחותי, מתגשמת ביום שלישי ה 25.12.12. ב'כולה' נמל ת"א.


לפרטים והרשמה

יום שלישי, 27 בנובמבר 2012

10 דרכים לעורר את המוזה ולמצוא השראה

לפעמים אין לנו אפשרות לצאת לחופש, להתאוורר באמת.
להתנתק מהכל ולהתרכז בתהליכים היצירתיים שהיינו רוצים שיתרמו לנו ליצור.
אחריות, מחוייבות, עבודה, ארועים.
הכל נופל עלינו והשבוע הולך ונגמר ולא הספקנו להתקדם באמת.
לפעמים גם אם לוקחים את החופש ההוא בדיוק כדיי למצוא את ההשראה לאותו תהליך יצירה מתבקש, דווקא בתוך השקט והרוגע, המוזה גם יוצאת לחופש.
זו בדיוק הסיבה שהיום, החלטתי לחשוב לעצמי ולכם, מה אפשר לעשות, ממש בקטנה, וללא הרבה מאמץ או הוצאה כספית, לגרום למוזה שלנו להצטרף אלינו או אולי למצוא השראה ברגעים הקטנים של שיגרת היום-יום:

1. למשך שלוש-חמש דקות שימו את השיר האהוב עליכם ביותר וריקדו לצליליו.

2. חממו מים בקומקום, כן, זה שאומר לכם בוקר טוב כשעוד לא התעוררתם, והשקיעו בכוס קפה / תה / שוקו מיוחדים ביותר, הוסיפו קצפת או אולי קינמון, שתו חליטה מיוחדת או אפילו רק כוס אחרת שתעשה תחושה שונה ולא שיגרתית.

3. באמצע היום, עצרו בפיצוציה הקרובה ובחנו את מדף הממתקים. חפשו את הממתק ההוא שאהבתם כשהייתם ילדים. קנו לכם את הממתק, צאו החוצה מהפיצוציה ושבו בקרבת מקום, באמצע הרחוב, על ספסל ולמשך כמה דקות, התענגו על חזרה קטנה לילדות. בלי לחץ, בלי למהר, פשוט לאכול ממתק.

4. גם קינוח מפנק עם כל התוספות יעשה את העבודה ולכמה דקות יגרום לכם להתרכז בעונג הצרוף ממתוק או חמוץ או מלוח, מה שאתם אוהבים, וברגע שמתפנקים, הכל נהיה יותר נעים ומשוחרר..

5. לפעמים סיבוב קטן בחנות ספרים או דיסקים עושה את כל ההבדל, ופתאום בלי קשר לכלום, ההשראה מגיעה.

6. צאו לטיול רגלי קצר בפארק הקרוב לביתכם. אבל בניגוד לכל הטיולים הרגילים והמוכרים, הסתכלו הפעם על דברים שלא ראיתם בעבר, חפשו צורות עלים חדשות, חפשו והקשיבו לציוץ ציפורים.

7. קומו מהמחשב, ממחברת הסקיצות, משולחן העבודה וצאו לעשות קניות בסופר. אבל לא רעבים, כי אז זה מפעיל משהו אחר לגמרי במוח, הסתובבו קצת בין המדפים ותסתכלו על המוצרים, על הצבעים, על השילובים, על האותיות, משהו בטוח יתעורר שם בתוככם מכל המבחר. (נ.ב- עובד נהדר גם בסופר פארם, למרות שאז אני לא מבטיחה שלא תצאו עם איזה מוצר קוסמטי חדש :)

8. ואפרופו מוצר קוסמטי, ריח, הוא אחד הדברים הכי מעוררים שיש, בכל התחומים יש לומר, אז אם זה בושם שאתם אוהבים שיש בבית, או פרח אהוב, או אולי אפילו תבשיל שמזכיר לכם את בית ילדותכם, תריחו, תעצמו עיניים ותתמלאו בתחושה הנעימה שהזכרון מביא איתו.

9. ניסיתי להמנע מלכתוב את זה, אבל באמת שאי אפשר, אין ולא קיים מקום יותר מעורר השראה מפינטרסט!
כבר מעל לשנה שאני מסתובבת ברחבי האתר המצוין הזה, ואני לא יכולה להפסיק! יום בלי קצת פינטרסט, הוא יום שלא לקחתי בו רגע לעצמי, רק אני והפינטרסט שלי! :)

10. ומעל הכל, העצה הטובה ביותר שאוכל לתת איך לעורר את המוזה הישנה ולמצוא השראה, תעזבו הכל, ולכו להיות קצת עם האהובים עליכם, אם הם בחדר הסמוך, פשוט, תשאלו לשלומם, תחבקו, תאהבו, אם הם קצת רחוקים, תרימו טלפון, תדברו, זה יעשה לכם הכי טוב.


מקווה שהצלחתי לעורר לכם את החשק לצאת ולמצוא קצת השראה..

יום נפלא!

יום ראשון, 18 בנובמבר 2012

פוסט הרגעה

במלחמת לבנון השניה ב- 2006 הייתי בקרית מוצקין, בדיוק באמצע בין כל הנפילות בקריות.. זו הייתה תקופה לא קלה, מלחיצה ואפילו אני מעזה לכתוב, טראומטית.
היא נהיית הרבה יותר טראומטית בימים האלו.
בהם אני יושבת במשרד המגניב שלי בתל אביב המגניבה שלי ואני בלחץ מטורף.
לכן, אני פונה לעשות את אחד הדברים המרגיעים שלי, ואני כותבת, מוציאה על "דפי" הבלוג את מה שהנפש מרגישה וחושבת לעצמי, בלי שום מחשבה על פוליטיקה ומדינה, כמה המציאות שלנו קשה.
ואני אף פעם לא כותבת על דעותיי בעניינים האלו, אבל אני אוהבת את המדינה שלנו כל כך שאם הייתי יכולה, הייתי מתגייסת שוב,היום, בהתנדבות מלאה, רק כדיי לעזור.

אז אם אני כבר בבלוג, כותבת פוסט, ואם מישהו נכנס לקרוא משהו חוץ מחדשות.. לפחות אוכל לנסות לגייס טיפת אופטימיות, ולנדב קצת אסקפיזם טהור, לטובת הנפש הלחוצה והעדינה שלנו...

ממליצה לכולנו לברוח רק לרגע, למרחב מוגן של רוגע והשראה:
אם זה מתחת לעץ, בקריאת מגזין, בשתיית כוס תה בשקט או בקריאת ספר במקום האהוב בבית, תנסו לקחת לעצמכם זמן להירגע השבוע, ואם זה בלתי אפשרי, ואני מאמינה שלתושבי הדרום זה פשוט בלתי אפשרי, אולי לחמש דקות, תעצמו את העיניים, קחו כמה נשימות עמוקות וטובות ותזכרו איך הגוף שלכם הרגיש כשנרגעתם בפעם האחרונה ובואו נתפלל כולנו לימים שקטים יותר..

1.
2.
3. 


יום שני, 12 בנובמבר 2012

מציאות מהמרקט


מסורת חדשה נפתחת בבלוג!!
פעם בשבוע, אביא לכם, אוסף של המלצות אישיות על מוצרים שמצאו חן בעיניי ממרמלדה מרקט.
(זה לא יהיה מדור פרסומי, או עם אי אלו קשרים למעצבים/ות. פשוט דברים שקפצו לעיניי או חממו את ליבי, או גרמו לי ללחוץ במהרה על לחצן ה"לקניה" :)

אני חייבת לשתף, שבשיטוטי במתחם הכיפי הזה שנקרא מרמלדה מרקט, יוצא לי לגלות המון יוצרים ויוצרות ישראלים שפשוט לא הכרתי קודם.
וזה מרגש ומשמח לראות את כמויות החנויות הגדלות, ואת המוצרים הצבעוניים.
זה עושה לי טוב, כל אנרגיית היצירה הזו.
אז עם כל האהבה ליצירה, קבלו אוסף מציאות מהמרקט, אוסף של לבבות.



שמלת לב - נומה דנה מליק
טבעת לבבות - לי בונק
חישוק רקמה - גשם של אהבה Buligaia
כרית   Irregular Trend
מובייל לב לבן  של שרון שיאון לוי

הייתי שמחה לקבל מתנה כל אחד מהמוצרים הלבביים האלו..


המשך שבוע מלא אהבה



יום רביעי, 7 בנובמבר 2012

חילופי עונות

חילופי העונות, עושות לי מחשבות,
הרוח עושה לי נעים, השמיים ורודים כתומים ואני בעיקר מחפשת עלים.
משהו בשינוי הזה גורם לי להיות אופטימית, כאילו משהו גדול מתקרב.
(אולי זה יהיה חורף גדול? אולי זה איזה טיול שיצא לפועל, מי יודע?)

אני קמה בבוקר וכשאני יוצאת מהחדר למטבח וקרירות של בוקר מעלה לי חיוך קטן ונעים.
אני יוצאת מהבית, עדיין לא קר בחוץ או גשום, אז לצערי אני בלי מגפיים, אבל משהו ללא ספק כבר משתנה באויר.
היום עובר כרגיל, בעבודות, טלפונים, עוד עבודות ואז החושך יורד עוד לפני שמגיעה השעה שאפשר להתחיל לחשוב על ללכת הביתה ואני יודעת שעוד מעט ואני אצא שוב לרחוב.

כשאני יוצאת מהעבודה, הכל כבר מרגיש אחרת, קריר, נעים ושוב אותה תחושה.
השמיים החליפו צבעים, הרוח שוב מגיעה לבקר ואני, אני נזכרת כמה אני מתגעגעת.
לרוחות קרירות בין בניינים גבוהים, לקניות מטורפות וצילומי אנשים.
להשראה מהרחובות.
להנאה מאוכל טוב.
להיות רחוקה ולהרגיש הכי קרוב.


Hope To Be With You Soon, New York

ובנימה אופטימית זו..
משתפת אתכם בהצצה ראשונה וייחודית, לקוראי הבלוג בלבד, בסדרת פוסטרים חדשה שתצא ממש אוטוטו לאור...

אז, בהקשר לרוח הנעימה...



סתיו נעים

יום שני, 5 בנובמבר 2012

איך למתג חתונה ולהנות מזה

עדי פנתה אליי כמה חודשים לפני החתונה שלה.
היא רצתה עיצוב להזמנה לחתונה. שמחתי על הפניה ונפגשנו לקפה.
כבר בקפה הבנו אחת את השניה מהר מאוד ועדי סיפרה לי שהיא רוצה שאעצב לה מיני לוגו לכל החתונה שילווה אותם בכל מיני מקומות קטנים במהלך הארוע.
כשעיצבתי את זוג הציפורים החמוד ההוא, לא ידעתי עד כמה חשוב הוא הולך להיות.
הם הכינו מהלוגו חותמת, הכינו עיטוף לכלי בועות וכמובן גם פתקי ההושבה היו ממותגים בדיוק וחמידות מופלאה!

ההזמנה יצאה מקסים, ואפילו במהירות, בעיקר בגלל שעדי ידעה בדיוק מה היא רוצה.
כלה מאוד החלטית עם ראיה מעולה על התמונה הגדולה.
עדי היא מהכלות שחשבו על הכל, על כל פרט ופרט בחתונה. וזה ניכר.
לכן, כשראיתי את אלבום החתונה הנפלאה שלהם, לא יכולתי לא להתרגש איך מיני לוגו קטן שלי, ליווה את הזוג המתוק הזה ביום השמח ביותר שלהם.

היה לי לעונג לראות את השימוש הנכון בעיצוב שהכנתי.
וכמובן להנות מהתגובות שהם קיבלו על עיצוב ההזמנה.

מאחלת להם אין ספור רגעים מעוצבים, שמחים ומלאי אהבה.
ולי אני מאחלת עוד המון כלות כאלו, שיודעות בדיוק מה הן רוצות והולכות על זה! :)




צילום: תום בר-טוב


יום חמישי, 1 בנובמבר 2012

חמישי טיפוגרפי #115

מצאתי אתר שפשוט אי אפשר להפסיק לשמור ממנו תמונות לתוך הפינטרסט.. מה הפועל של זה?
לפנטרסט? :)

בכל מקרה, זהו טמבלר חמוד מלא כל טוב, וכשמו כן הוא positive-inking , אמרות ומשפטים מעודדים, טיפוגרפיה חזקה וכזאת שפשוט מקסימה!

כנסו, תחוו ונראה אתכם לא שומרים משהו.. :)




זה הפינטרסט של האתר.

תהנו

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...