תכירו: oh ,hello friend blog !!

בדרך פלא, כמו תמיד, הגעתי לארץ חדשה...
oh ,hello friend blog,

דני היא מעצבת גרפית, בת 26 וגרה בקליפורניה.
היא נשואה לניקולאס, בחור חמוד ואוהב (איך אני יודעת שהוא אוהב, כי הוא משתף פעולה עם כל צילום שלה,שיטוט בשוקי פשפשים, כל יריד שהיא משתתפת בו וכמובן שהוא זרם איתה גם על חתונה קיטשית ומדהימה!)

דני, בחורה חייכנית, יצירתית ומפרגנת בטירוף!
היא משתפת בבלוג שלה שלל עיצובים שונים של מעצבים אחרים, מפרגנת למעצבות תכשיטים אחרות, מראיינת אין ספור מעצבות, מבקרת בסטודיואים אחרים ועוזרת באהבה גדולה לבלוגריות אחרות להעשיר את הבלוג שלהן מבחינה טכנית. (משהו שלי תורם המון לבלוג)

אז, כמו שתשימו לב, כבר היום, הוספתי בסוף כל פוסט אופציה לפוסטים נוספים שאולי יעניינו אתכם.
ולא הצלחתי להגיע לזה לבד אם לא הייתי מוצאת את הבלוג של דני.

נדהמתי לגלות כמה לי ולדני יש במשותף.. אהבה לאותיות, לדפוס בלט, לוינטג' וכמובן לעיצוב וצילום.
כייף לי למצוא בלוגים כאלה, בהם הבלוגריות מדברות בשפה שלי, מצלמות את האהבות שלי ומשתפות בדברים שמעניינים אותן.. כייף לי לגלות עולמות חדשים ולהסתובב בין עמודי הבלוג המרתקים..


לעוד השראה, עיצובים ופרגון מקסים.
כנסו לבלוג שלה.

תאמינו לי, אתם תהנו מכל רגע..

המשך יום מקסים

ענבל

חמישי טיפוגרפי #76

השבוע בחמישי טיפוגרפי אני רוצה לדבר פחות על אותיות ויותר על מקומות.

כשהייתי צעירה הייתי מתכננת ימי כייף בת"א עם חברות, תחנה ראשונה הייתה נחלת בנימין, סיבוב עם המצלמה, במיוחד בימי שלישי או שישי כשכל האומנים נמצאים, אח"כ היינו ממשיכות לשינקין וקינג ג'ורג' ובשלב מסויים כשהלילה היה יורד היינו חוזרות עייפות אך מרוצות למוצקין הקטנה.
השנים עברו ועברתי לעיר הגדולה ובלי לשים לב כמעט כל סיבוב שלי בעיר מתחיל או נגמר בנחלת בינימין.
בזמן האחרון אני פוקדת את הנחלה יותר מתמיד כי מצאתי איש נחמד שיש לו מחסן קטן בנחלה ובמקום מחמוא מיוחד הוא שומר שקית ענקית מלאה בכפתורים. אז כל פעם שמתפנה לי זמן אני מגיעה לאברהם הנחמד מתיישבת לצד המחסן הקטן שלו בנחלה ושעות יושבת ומוצאת כפתור אחר כפתור שיעשירו לי את מלאי כפתורי הוינטג' שלי.

אני לא יכולה שלא לתהות כמה השראה יש בנחלת בינימין ואיך זה שכל פעם שאני שם אני מחייכת, למראה האמנים, האנשים, הצבעים והיצירה.
נחלת בינימין הינו מקום שהיה ותמיד יהיה אבן דרך בשביל היצירה שלי.

קבלו את השלט המגניב של רח' נחלת בינימין.

עברית, ערבית, אנגלית.
ישן, חדש, פשוט.

חמישי טיפוגרפי שמח לכם וסופשבוע מהנה!! :)

אהבתי: stephen wilkes

stephen wilkes הוא צלם אמריקאי  שאת תמונותיו גיליתי במקרה. .כמו תמיד..
וכשנכנסתי לאתר שלו, המאוד נוח יש לציין, נדהמתי מהכישרון ומהנושאים המעניינים אותם הוא בוחר לצלם.
לסטפן יש סדרה שלמה של צילומי בתים נטושים באליס איילנד (ניו יורק)
וצילומים מרהיבים של מפעל "פלדת בית לחם", גם הוא נטוש.
הוא מתעסק לא מעט בנושאים הקשורים לאיכות הסביבה ולטבע מזוהם.
באתר יש לו אין ספור צילומים למגזינים, לפרסומות וכדומה, הבחור עובד, ללא ספק.
אבל הצילומים שתפסו את עיניי, הרטיטו את ליבי וריגשו אותי ביותר היו צילומי העיר ניו יורק.

סטפן מצלם את אותו הפריים בכמה שעות של היום ומשלב אותם לכדי פריים אחד ועוצמתי.
ככה אפשר להתרשם מאזור מקסים כמו הפלטרון בילדינג ווושינגטון סקוור פארק גם ביום וגם בלילה.

כנסו לאתר שלו, הוא פשוט כישרון!!

אני אהבתי!

המשך יום מקסים ומלא השראה

ענבל

תכירו : "הסדנא"

אם תחטטו לי בתיק תוכלו למצוא אין ספור דברים נשיים כמו מסרק, מראה, שפתון,
בושם ועוד כמה דברים הכרחיים כמו טישו,עט, יומן, מניפה
ועוד משהו אחד שתמיד הולך איתי לכל מקום... פיית הדרך של הסדנא.
קניתי את פיית הדרך עוד לפני שהגעתי לת"א
והיא עזרה לי לא מעט למצוא את דרך שלי.(ועדיין עוזרת לי)
פיית הדרך דוגלת בחשיבה חיובית בדיוק כמו היוצרות שלה, בנות הסדנא: נעמי לוין וטל דיין
שמעצבות את מוצרי הסדנא בהמון יצירתיות, חשיבה אקולוגית,
שמחה וכמובן אהבה אדירה לטיפוגרפיה!
ביקרתי בחנות שלהן בשוק הפשפשים ביפו מספר פעמים
וכל פעם אני נהנת לראות את החידושים שלהן
ואת הפירגון המקסים שהן מפזרות ליוצרים אחרים בחנות שלהן.
הסדנא ממוקמת ברח' רבי נחמן בשוק הפשפשים ביפו ומציע
אין ספור אמירות חיוביות וטיפוגרפיות על מוצרים כמו חולצות, מגנטים, תיקים ועוד מגוון עשיר ויצירתי.
כמו שאתם בטח מבינים, אני מעריצה גדולה של הסדנא
והיום כשביקרתי אותן שוב נדהמתי כשהבנתי שעדיין לא הכרתי לכם אותה,
והבנתי שאני חייבת לכם פוסט ארוך ומלא צילומים מלאי השראה.. :)

האהבה לאותיות!

 עוד משהו קטן על הסדנא, יש יופי ברגע שנכנסים לסדנא שאומרים לך שלום ומציעים לך כוס מים, בשירותיות חסרת מאמץ ובהכנסת אורחים מיוחדת במינה. אני חושבת שזה משהו קטן שכל נותן שירות צריך ללמוד מבנות הסדנא, הפשטות בלתת ללקוח שלך הרגשה ביתית, כבוד ופשוט.. נחמדות!

אהבתי!


הסדנא בפייסבוק

אתר הסדנא

שבת שלום וסופשבוע מלא יצירתיות והשראה!! :)

ענבל

חמישי טיפוגרפי #75

לפעמים כל מה שאני רוצה לעשות זה לחפש השראה.
לא ליצור, לא לעבוד אפילו לא לישון.. רק לקבל השראה מכל מיני מקומות.
ואני יודעת (בלי להיות יהירה) שלפעמים כל מה שאני נותנת לאחרים זו השראה. והרבה.
ואני גאה להיות הבחורה שעליה חושבים אם צריכים רעיון למתנה, פתרון יצירתי לבית או פשוט השראה באמצע היום.
ולכן, את חמישי טיפוגרפי זה, אני מקדישה לכל אותן חברים שאיחלו לי ביום הולדתי, הצלחה ושאמשיך להיות יצירתית ומאחלת לכם להמשיך ולקבל ממני השראה, כי זה מה שמעניק לי הכי הרבה כוח ועושה לי טוב!
תודה.

מכאן

יומולדת צבעונית

כשהייתי צעירה.. (עכשיו כל המבוגרים יצחקו עליי כי אני עדיין צעירה:) אבל כשהייתי בתיכון, הייתי חוגגת ימי הולדת מפלצתיים. מה זה אומר? הייתי עושה הפקות יומולדת ועקב כך שלהורי יש גינה דיי גדולה, כמעט כל השכבה הייתה מגיעה ליומולדת שלי, בעיקר כי זה תמיד יצא בחופש הגדול ולרב הנוער אין מה לעשות בערבים המשעמים לפני הרשיון ולפני האלכוהול.
אז בגיל 17 החלטתי לעשות מסיבת שנטי, היו מזרונים, נרגילות, גרלנדות של ספירלות ושירי שנות ה-70.
בגיל 18 היומולדת שלי יצאה , כמה הולם אותי, בט"ו באב, אז הכל היה לבבות, ואדום ורוד לבן.
ואז הפסקתי להפיק מסיבות גדולות ולאט לאט הימי הולדת שלי הצטמצמו מארוחות ערב קטנות בבית ועד נטישה מוחלטת של הארץ ופשוט חגיגות בחו"ל (מאוד מומלץ, דרך אגב:)
אבל, השנה, הלטתי שבא לי לחגוג, לא רק לחגוג בא לי להפיק. רצון עז להפיק מסיבת יומולדת נכנס בי.
אמנם אחרי אין ספור התלבטויות, וכמה ביטולים. כן מסיבה, לא מסיבה, עד לרגע האחרון כמעט לא הייתי בטוחה. (מצב רוח טרום יומולדת שכזה) אבל שנפלה ההחלטה, הלכתי עם זה עד הסוף.
בעזרת לוח השראה צבעוני במיוחד, ועזרה אדירה מאחותי והורי היקרים והיצירתיים הרמנו הפקה צבעונית לתפארת בית משפחת גבור.

לכן, קבלו את לוח ההשראה ליומולדת הצבעונית.

 לוח ההשראה המלא שלי בפינטרסט


ועכשיו תמונות המסיבה, חם מהתנור, פחות מ-24 שעות אחרי...
מפגש צבעוני במיוחד עם כל חבריי הקרובים ביותר.. (כי מסיבות גדולות זה כבר ממש לא הקטע שלי) והמשפחה הקרובה והאהובה שלי.. 

אני נהנתי!! :)

סופשבוע מלא צבעים וחיוכים!! :)