יופי של שנה טובה

לקראת השנה החדשה החלטתנו אני ולובה שרגא מהבלוג הקסום fashion-tails
להיפגש סוף סוף בחיים האמתיים ולצלם הפקת אופנה החוגגת את האהבה של שתינו לטבע ולצילום.
לסטייל, שמש ופרחים בשיער!
 

בין צילום לצילום עצרנו לפטפט על האהבות המשותפות שלנו, ויש לנו הרבה.

ההכרות אחת של השניה דרך העולם הוירטואלי הפתיעה את שתינו כששתינו התחברנו בין תמונה לתמונה, בין שיתוף לשיתוף.
בעולם של היום בו לפעמים מרגישים בודדים בין דפי הפייסבוק, וכל תמונה שמשתפים מרגישה לפעמים כמו קריאה לתשומת לב, דווקא בעולם הזה אנחנו מוצאות חברות, אמתיות לגמרי, שיודעות מה כל אחת אוהבת ואיך היא מרגישה, יודעת מה עבר עליה בסוף השבוע ואיך היא רואה את העתיד שלה.

זה נעים ונפלא שגם בגיל מאוחר אפשר למצוא נשים, חברות שמבינות לליבך, מבינות את התשוקות שבעולם שלך ושותפות לעשייה.

וכשיש חברות ועשייה וסטייל וטבע נעים ואהבה לצילום ולכל הדברים היפים שיש לעולם להציע, זאת תהיה שנה טובה!
אנחנו בטוחות בזה!

מוזמנות להיכנס לבלוג של לובה לפוסט שלה מהיום הקסום הזה!

שנה טובה מלאה ביופי והרבה אהבה!


צילום: ענבל גבור
סטייליניג ואיפור: לובה שרגא
שמלה: JUL
קשת פרחים: קולולוש
נעלים: רוני קנטור
ברכת שנה טובה
מצלמת וינטג': מהאוסף הפרטי שלי :)

מצלמות או לא להיות

מגיל 7 אני מחזיקה מצלמה ביד, בגיל 10 הרשו לי בפעם הראשונה לצלם עם המצלמה המקצועית של אבי.
בגיל 12 כבר היה ברור שלא אעזוב אותה לעולם ובגיל 15 הבהרתי לאבא שלי שהמצלמה שלו כבר לא ממש בבעלותו.
גיל 18 היה הגיל בו רכשתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, בכספי העבודה של החופש הגדול לפני הצבא.
ובגיל 21 בדיוק רכשתי את הניקון D70S  ושבוע אחרי זה טסתי איתה לניו יורק בפעם הראשונה.
בגיל 24 רכשתי את הקנון הראשונה שלי ומאז אין ספור מצלמות ישנות שנאספות להן אחת אחת עד שלא יהיה לי מקום לאחסן אותם. (אבל זה לא אומר שאפסיק לקנות עוד ועוד מצלמות :)

לדעתי מצלמה תמיד הייתה ותמיד תהיה פריט אופנתי.

1.מכאן
2.מכאן
3.מכאן
4.מכאן
5.מכאן


בשיטוטי בפינטרסט אחרי נשים עם מצלמות, מצאתי את האיור המרגש הזה.

‘About A Girl’, emma leonard
אמה לאונדרו פשוט מרגשת אותי בכל איור או עבודה שיש לה באתר שלה.

ממליצה בחום להיכנס להתרשם לאתר של אמה לאונרדו

אני מסתובבת עם מצלמה לכל מקום ומאז שיש לי אייפון זה הופך להיות קל יותר, ושיתופי הרבה יותר.

האהבה שלי למצלמות התחיל בגיל צעיר מאוד וכנראה גם לא תעבור.
ולכן...אחד המוצרים האהובים עליי ביותר בחנות שלי היא סדרת המצלמות המאויירות שלי.

מאחלת לכם שבוע מלא אהבה והשראה

ללוח ההשראה שלי על האהבה למצלמות כנסו לפינטרסט שלי

צילומים בשבת

מצלמה, ספרים וכמה רגעים של אור.

(C) כל הזכויות שמורות- כל הצילומים: ענבל גבור ל"החומרים הקטנים מהם עשויה השראה" .

פוטו סנטר

אם אתם חובבי צילום ומצלמות.
אם אתם אוהבי תל אביב ורחובותיה.
אם גם אתם מסתובבים בקינג ג'ורג' שנים מעלה ומטה.
אתם בטח מכירים את החנות פוטו סנטר שבה מוצגות מצלמות ישנות בחלון הראווה.
כל פעם שאני עוברת ליד החנות אני מתפעלת מכמות המצלמות הישנות.
וכל פעם שאני עוברת שם החנות סגורה.
אבל, אתמול התמזל מזלי וראיתי את האיש הנחמד עומד בחוץ. מחכה שמשהו יקרה.
אז החלטתי לחצות את הכביש ולדבר עם האיש.

האיש, עזריאל, סיפר לי הכל אודות היותו צלם שנים רבות, איך צילם אישים חשובים, ארועים משמעותיים ובגאווה דיבר על החלון ראווה מלא כל טוב שלו.
אח"כ הוא אמר לי שראה אותי מרחוק מתקרבת וידע ישר שיש לי את החיידק.
ידע שאני צלמת. הוא אמר שהוא ראה את זה בהליכה שלי אל עבר החנות.
אח"כ הוא שאל אותי באיזו מצלמה אני מצלמת ועל מה למדתי לצלם.
סיפרתי לו שהתחלתי בגיל עשר עם פנטקס K1000
שאבי קיבל מארה"ב. ושהיא עדיין המצלמה הכי טובה לדעתי.
ושאח"כ כבר התחלתי לקנות לי מצלמות דיגיטליות.
קישקשנו קצת על השוני בפיתוח פילמים לבין תמונות דיגיטליות ממוחשבות.
והרגשתי איך הקשר שלי לפילמים והקשר שלו לפילמים היה הדבר היחיד שקישר בינינו
למרות טווח היגלאים הגדול.
הוא הראה לי צילומים של יצחק שמיר במדיםועוד צילומים ישנים מתקופות עבר.
ואז, באומץ שלפעמים אני מתקשה למצוא.שאלתי אותו מי מצלם אותו.. וצחקנו, כי זו הבעיה הכי גדולה של צלמים.
אין לנו תמונות של עצמנו. לא טובות כמו שאנחנו מצלמים אחרים.
אז הוא חייך והסכים שאצלם אותו. בלי לשכוח לבקשתו את חלון הראווה.

שבוע טוב