הכרמלית הוקמה בין 1956- 1959 והיא התחבורה התת קרקעית היחידה בישראל.
היא לא רכבת תחתית כמו הסאבווי בניו יורק(למרות שלפעמים זה מרגיש קצת כמו הסאבווי:)
אלא היא פוניקולר, רכבל שנע על מסילה ותלוי בקרון שיורד או עולה נגדו.
לעוד הסבר.
אז חוץ מהעבודה שסבי ז"ל לקח חלק מבניית הכרמלית (מטעם עבודתו בסולל בונה)
אני מאוד מחבבת את הכרמלית.
ובשנים האחרונות היא עברה שיפוץ ועיצוב מחדש שפשוט אי אפשר להתעלם מהדבר המעוצב ביותר שקיים בחיפה.
הכרמלית החדשה מלאה בציורי גרפיטי אבל לא מרוססים וכולה צבעונית ומלאה באווירה אורבנית צעירה ומגניבה.
לכן כשנסעתי למסיבת רחוב ותרבות לפני כמה חודשים ברחוב מסדה המפורסם ובו אחת התחנות של הכרמלית (לכרמלית יש שש תחנות בלבד) אז לפני כמה חודשים לא הייתי עם המצלמה ואכלתי את הלב כל הערב.. (תשאלו את עומר חברתי)
אז כפיצוי הבטחתי לעצמי שאני אעשה לי יום טיול בחיפה ו"אתפור" כמה דברים ביחד כולל נסיעה בכרמלית.
לכן, היום, ביום הכי חם בשנה, נכון ליוני 2010, שרב ורוחות מדבר עם חול שנכנסו לי לעיניים והעדשות שלי ממש לא אהבו את זה, העלתי את עצמי לאוטובוס לכיוון העיר התחתית ואחרי קניות ממושכות בחנות לציוד משרדי ואומנות וקניות קטנות ומפנקות בסניף המוזל של golf&co ברח' יפו בעיר התחתית, הגעתי לכיכר פריז וירדתי ללב ליבה של הכרמלית, המקום ממנו הכל מתחיל, התחנה הראשונה.
אחרי שירדתי בתחנת מסדה, וקניתי שני ספרי יד שנייה בחנות קטנה ומלאת כל טוב
גולדמונד ספרים.
(אני חולה על סוזן פוליס שוץ)
שמחה ומרוצה מהקניה וממהירות מציאת החנות - היא ממש מול התחנה של הכרמלית.
שוב ירדתי לבטן האדמה ועליתי לי למרכז הכרמל, הלוא היא תחנת "גן האם".
חישבתי כיוונים ובפעם הראשונה אי פעם בתחבורה תת קרקעית- צדקתי! יצאתי בצד הנכון של הכביש!! :)
הייתי כל כך גאה בעצמי לרגע, עד שחטפתי שוב געגוע עז לסאבווי בניו יורק.. :(
דקה לפני שעליתי שוב לקומת האור והשמיים, הספקתי להתפעל ולצלם אין ספור פיגטוגרמות
שלפי דעתי קיימות שם מזמן, עוד לפני המפלצות החמודות והצבעוניות.
בתחילת מרץ 2012, בעקבות פוסט אחר שכתבתי קיבלתי מייל מרגש ממעצבת בשם
קרן רוזן, שאחרי הצצה מהירה באתר שלה גיליתי שהיא אחראית לעיצוב המרשים של הפיקטוגרמות.
שאלתי את קרן קצת על הפרויקט שהתקיים לפני כ- 5 שנים וזה מה שקרן סיפרה לי:
"הפרוייקט בכרמלית זה פרוייקט של פני כמעט 5 שנים.
עשיתי אותו ביחד עם מעצבת נוספת בשם גליה עוזמו.
זה היה חלק מתערוכה שנעשתה בכרמלית ונקראה אם אני לא טועה אומנות בתנועה. האוצרת הייתה מעיין שלף
מי שהיום אוצרת בCCA.
הנושא של התערוכה סבב סביב חיפה והכרמלית עצמה והתערוכה נערכה בכל תחנות הכרמלית - הנסיעה בכרמלית הייתה בחינם ואפשרה נסיעה הלוך ושוב על-מנת לראות את כל המייצגים.
אנחנו למעשה בחרנו להתעסק עם כל מיני נושאים שמאפיינים את העיר מבחינת אתרים ,סטיגמות ,חלוקת העיר מבחינת היותה על הר (עיר תחתית,הדר, כרמל)
וכו.רצינו לשלב את המידע בצורה הרמונית עם העיצוב של תחנת הכרמלית ולכן בנינו מסגרות שדומות לשילוט הקיים."
תודה לקרן על ההסבר המפורט של תהליך העיצוב.
ועכשיו תוכלו להנות מהפיקטוגרמות הנפלאות האלה...
לא פחות מרשימות. אני אהבתי!
אם תהיתם מה עשיתי במרכז הכרמל בסוף הסיבוב המהנה הזה אז.. נפגשתי עם ידיד לצהרים ב
ג'פניקה.
מנה ראשונה חובה- טטאקי טונה + 2 כוסות מים.;)
אצבעות שרימפס בטמפורה
פוטומאקי- ג'אפנקו- סלמון, אבוקדו, בטטה.
אח, סושי.
זו דרך לסיים יום סידורים ושופינג, לא? :)
