בוקר, אני מרגישה שישנתי יותר מידיי ואני מתעוררת בבהלה. אני בטח מאחרת לעבודה.
לרגע אחד אני נלחצת עד שאני מבינה, יום שישי היום. אין עבודה.
אני מחייכת לעצמי ומסתובבת לצד השני.
אבל כמו כל בוקר הראש כבר התעורר ומתחיל לעבוד אז לחזור לישון לא בא בחשבון.
אני מתחילה את היום לאט, עם ארוחת בוקר מפנקת שהכנתי לעצמי.
ביצה, לחם וריבות מבית אמא.
מתארגנת ליציאה מהקור של המזגן הנעים לחום המזעזע של הקיץ התל אביבי ויוצאת לדרך.
יום חדש, יום חופשי לעשות את כל מה שאני אוהבת בעיר הזאת.
אני עולה על אוטובוס ומגיעה היישר לכיכר המושבות.
צומת בה כל כך הרבה דברים ממוקמים סבביה.
אין ספור חנויות וספקים שמלווים אותי כבר זמן מה.
ותמיד שאני מגיעה לאזור אני מקבלת השראה. פתאום בא לי לעצור אצל כולם ולקנות משהו קטן אצל כל אחד.. אולי יצא מזה משהו חדש.
אולי יצוץ איזה רעיון.
אבל הבוקר הזה הלכתי רק למקום אחד.
מקום קסום בו אני יכולה להיות שעות.
אז אני פשוט מצלמת.
כל הזמן, לא מפסיקה לצלם.
האמת שהפעם באתי בשביל חותמת מסויימת אחת, שלצערי נקנתה לפני שהספקתי לרכוש אותה בעצמי.
ונורא רציתי את המקורית שבזמנו ראיתי למרות שכמובן אני יכולה להזמין לי בדיוק אחת כזאת חדשה.
אבל אני לא חובבת של דברים חדשים אם יש את אותו הדבר ישן, טוב ועם סיפור מאחוריו.
אז בגלל שכבר הגעתי לחנות והחותמת המיוחלת לא נמצאה, הייתי חייבת לצאת משם עם מתנה אחרת לעצמי..
אז כשחשבתי מה באמת אני רוצה למצוא בין ערמת החותמות היישנות שיש בחנות, עצרתי ושאלתי את עצמי: " מה אני באמת מחפשת, מה אני באמת רוצה?".
והתשובה לכך לא אחרה לבוא והמוח שלי ישר חשב ואמר, אני רוצה אהבה!
חשבתי לעצמי, מה הסיכויים למצוא אהבה בין כל החותמות הלא מתאימות האלה?
חותמות צהל, וחותמות של סודי ביותר, חותמות של מספרים וכאלה באנגלית בכלל.
אבל אפשר למצוא אחת אם מחפשים!
כי הרי אני יודעת שהיא שם, לא חדשה שהכינו במיוחד בשבילי, אלא ישנה, טובה ועם סיפור מאחוריה.
אז מי אמר שאי אפשר לקנות אהבה?
שבת רגועה ומלאה בהשראה! :)
לרגע אחד אני נלחצת עד שאני מבינה, יום שישי היום. אין עבודה.
אני מחייכת לעצמי ומסתובבת לצד השני.
אבל כמו כל בוקר הראש כבר התעורר ומתחיל לעבוד אז לחזור לישון לא בא בחשבון.
אני מתחילה את היום לאט, עם ארוחת בוקר מפנקת שהכנתי לעצמי.
ביצה, לחם וריבות מבית אמא.
מתארגנת ליציאה מהקור של המזגן הנעים לחום המזעזע של הקיץ התל אביבי ויוצאת לדרך.
יום חדש, יום חופשי לעשות את כל מה שאני אוהבת בעיר הזאת.
אני עולה על אוטובוס ומגיעה היישר לכיכר המושבות.
צומת בה כל כך הרבה דברים ממוקמים סבביה.
אין ספור חנויות וספקים שמלווים אותי כבר זמן מה.
ותמיד שאני מגיעה לאזור אני מקבלת השראה. פתאום בא לי לעצור אצל כולם ולקנות משהו קטן אצל כל אחד.. אולי יצא מזה משהו חדש.
אולי יצוץ איזה רעיון.
אבל הבוקר הזה הלכתי רק למקום אחד.
מקום קסום בו אני יכולה להיות שעות.
ב.ש. גוטסגנדה חותמות
בין שלל אותיות, מספרים וחותמות, אני מרגישה תחושות שאני לא יודעת איך לתאר במילים.אז אני פשוט מצלמת.
כל הזמן, לא מפסיקה לצלם.
האמת שהפעם באתי בשביל חותמת מסויימת אחת, שלצערי נקנתה לפני שהספקתי לרכוש אותה בעצמי.
ונורא רציתי את המקורית שבזמנו ראיתי למרות שכמובן אני יכולה להזמין לי בדיוק אחת כזאת חדשה.
אבל אני לא חובבת של דברים חדשים אם יש את אותו הדבר ישן, טוב ועם סיפור מאחוריו.
אז בגלל שכבר הגעתי לחנות והחותמת המיוחלת לא נמצאה, הייתי חייבת לצאת משם עם מתנה אחרת לעצמי..
אז כשחשבתי מה באמת אני רוצה למצוא בין ערמת החותמות היישנות שיש בחנות, עצרתי ושאלתי את עצמי: " מה אני באמת מחפשת, מה אני באמת רוצה?".
והתשובה לכך לא אחרה לבוא והמוח שלי ישר חשב ואמר, אני רוצה אהבה!
חשבתי לעצמי, מה הסיכויים למצוא אהבה בין כל החותמות הלא מתאימות האלה?
חותמות צהל, וחותמות של סודי ביותר, חותמות של מספרים וכאלה באנגלית בכלל.
אבל אפשר למצוא אחת אם מחפשים!
כי הרי אני יודעת שהיא שם, לא חדשה שהכינו במיוחד בשבילי, אלא ישנה, טובה ועם סיפור מאחוריה.
אז מי אמר שאי אפשר לקנות אהבה?
שבת רגועה ומלאה בהשראה! :)
