שבוע נשים בבלוג

ביום חמישי הקרוב יחול יום האשה הבינלאומי.

שנים אני מתעסקת בנושאי פמיניזם, זהויות נשיות כאלה ואחרות, כוחן של נשים וכמובן לאחרונה אף פתחתי במסורת נפלאה בבלוג בשם אשה של השראה.

לכן, לא יכולתי להתעלם מהשבוע הקרוב שכולו חגיגה של נשים וציון הקריאה לשיויון וכבוד!

התחלתי את הבוקר באיחולים לאשה החשובה ביותר בחיי- אמא שלי המדהימה!

שלימדה אותי איך להיות אשה וליוותה אותי מהרגע הראשון המפחיד של גיל 13 ועדיין מלווה אותי בכל צעד!

האשה השניה לה איחלתי שבוע נשי ושמח היא לא אחרת מאשר מיה לנדאו, האשה שאני הכי שמחה שהכרתי השנה!!

רבות דיברתי על מיה, ורבות אני מדברת בערך עם כל מישהי שאני פוגשת, וללא ספק אני יכולה לומר שמיה לימדה ומלמדת אותי כל כך הרבה !! 

האשה השלישית לה אני מודה על קיומה היא האחות האחת והיחידה שלי, אחותי!!

אחותי היא הרוח הגבית שלי, צוות הקריאייטיב שלי, האוזן הקשבת ומחזקת החלומות שלי.

אני מודה ליקום כל יום על עצם העובדה שאחותי לא רק אחותי, אלא גם חברתי הטובה!!

אוהבת אתכן נשים יקרות!

ומאחלת לכן שבוע נשי במיוחד ומלא עוצמה, הגשמה ואהבה!!!

ענבל

פלטת צבעים

אמא שלי נולדה בחיפה.
כל חיה חלמה לעבור לגור במעלה ההר, ברח' יפה נוף שבחיפה.
כמה סיפורים שמעתי מאמוש היקרה שלי על מדרגות שוקרי, על השוק, על אבא שלה.
השבוע אמוש העלתה בפייסבוק שיר שהזכיר לה את אבא שלה, שיר ששר יהורם גאון.
שיר שלא הכרתי.



שורה אחת מהשיר, שורה מקסימה, ריגשה אותי וגרמה לי לחשוב על הימים של אז, חיפה, עברית של פעם, ניגון ישן.

"אבל בעומק נשמתו המה המה וערגתו שפך לסהר וחמה - ישאף לנעלם ולחלום יכמה ולא ידע אל מה"

ואז נזכרתי בתמונה אחת שצילמתי אי שם ב - 2005 ברח' יפה נוף שבחיפה.
שהוא באמת, הרחוב עם הנוף היפה ביותר בחיפה.

ועוד תמונה עם קומפוזיציה שונה, שמשנה את כל האוירה.

ערב נעים וחמים

עיצוב וצילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות