יום המשפחה היום!
מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני קשורה למשפחה שלי.
אני מדברת עם אמא כמה פעמים ביום ואין מצב שאבא לא יודע בדיוק מה עבר עליי היום, שלא נדבר על תוכניות עיסקיות שמדוסקסות בסלון של הוריי כל סופשבוע שני לפחות.
אחותי ואני זה כבר יותר ממשפחה, היא החברה הכי טובה שלי וצלע חשובה במרובע המדהים שקוראים לו משפחת גבור.
אני אוהבת אותם בכל נפשי, זקוקה להם ונתמכת מתי שאני רק צריכה.
אני פה בשבילם תמיד והם בשבילי.
אנחנו גרעין אחד מלוכד, אוזן קשבת ומעגל יועצים תומך.
הבית שלי חשוב לי יותר מהכל. רבות דיברתי על הקושי שהיה לי לעבור מהבית של ההורים לעיר הגדולה.
ממוצקין הקטנה לדירה קטנה וגבוהה.
אבל אני חושבת שהמעבר, חוץ מהיותו מחזק, תרם רבות לתחושת ה"בית" שאני חשה כל שבועיים שאני עולה לצפון לסופשבוע בבית של ההורים.
הנסיעות, בדר"כ עם אחותי היקרה מהנות, מצחיקות ובעיקר פרודוקטיביות.
אנחנו תמיד עולות על רעיונות חדשים ושרות לפחות כמה שירים. ( מי שרה קול ב'? )
הסופשבוע מהנה, מלא באוכל, סרטים, צחוק ותכנונים עתידיים.
אנחנו תמיד נזכרים באחד הטיולים המשותפים ותמיד, אבל תמיד חולמים על הטיול הבא!
אבל אני רוצה לספר לכם היום על תחושת "בית" נוספת.
הבית הפרטי שלי, הבלוג שלי.
כבר שנתיים שיש לי מקום משלי, מקום בו אפשר לבוא לבקר אותי, אני תמיד מארחת טובה.
מקום בו אפשר לראות מה שלומי, מה ראיתי השבוע ומה עורר בי השראה.
הבלוג שלי נהיה חלק גדול ממני, כל כך גדול שאני כבר מרשה לעצמי להגיד שאני בלוגרית.
אף פעם לא חשבתי שכל השנים שכתבתי יומן יהפכו בסוף לעיסוק המרכזי והמהנה ביותר, שיתוף חיי.
אז ביום המשפחה הזה, ביום בו חוגגים את ה"בית" אני מודה למשפחה היקרה שלי שתומכת בי, מעודדת אותי ומחזקת אותי להמשיך ולתחזק את ה"בית" האישי והאינטימי שלי, הבלוג שלי.
יום המשפחה שמח!!
עיצוב : ענבל גבור © כל הזכויות שמורות
