לפני שנתיים נסעתי לניו יורק בפעם השניה..(אח, אני מתגעגעת)
באחד הערבים אחרי שחזרנו מוקדם מדיי למלון כי הייתה לי מיגרנה (כרגיל) היינו רעבים וזו הייתה הזדמנות מצויינת וערב מקסים להסתובב קצת בעיר וללכת ברגל ל DELI שלי, למי שלא מכיר DELI זה סוג של חנות שמוכרת אוכל במשקל, כמו קייטרינג שכזה, ויש בו מזנון חם וקר.
גיליתי את ה DELI שלי עם חברה עוד ב 2006 כשהייתי פעם ראשונה בניו יורק.
ואכלתי שם לא מעט בזמנו, היו ימים שהייתי מסתובבת כל הבוקר במנהטן, מצלמת, ומחפשת השראה וכשהגיע הרעב לארוחת צהרים לא היה משנה לי שאני בכלל בדאון טאון או בווסט סייד הייתי עושה סיבוב שלם ולוקחת שתיי רכבות רק כדיי לאכול צהריים ב DELI שלי.
אז כשהגעתי שוב ב2008 עם כל המשפחה לאותו מקום חמים שכל כך רציתי שישבו איתי בו ויאכלו איתי בו.
הייתי מאושרת.
לצערי התמונות היחידות שהיו לי מאותו ערב היו מהפלאפון כי לא הלכתי לארוחת הערב עם המצלמה.
אחרי שסיימנו את הארוחה, שכללה הרבה אוכל שומני וסלט פסטה אחד שאני מתה לשחזר.
ואחרי שגם ההורים וגם אחותי לא הבינו על מה המהומה ואני הגנתי על כבודו של ה DELI שלי ואמרתי שבטח בגלל שערב והכל כבר לא טרי, ושבצהריים הרבה יותר טעים פה.. :)
http://www.menupages.com/restaurants/deli-on-madison/- Deli on madison
אז אחרי זה הלכנו קצת להסתובב ברגל באזור המלון ששכן ברחוב 47 בין שדרה שישית לשביעית.
והגענו לאזור הרוקפלר סנטר. במהלך הסיבוב הליילי הבחנו אני והמשפחה בחלונות ראווה לא מהעולם הזה.ובחנות שנראית מבחוץ כאחת החנויות המיוחדות שראינו.
ידענו שאנחנו חוזרים מחר בבוקר כשהחנות תפתח. ואני ידעתי שאני חייבת לחזור עם המצלמה לתעד את יצירות האומנות שנקראות חלונות הראווה.
יום או יומיים אחרי.. חזרנו. אני , המשפחה, המצלמה,לחנות של Anthropologie
התמזל מזלי ובאותו יום הגענו באמצע עיצוב חלונות הראווה. וראינו את המעצבים בפעולה.
מדהים!
עכשיו תגידו לי שלא בא לכם לטוס לחפש השראה בניו יורק?!
שבוע מצויין ומלא השראה :)
ענבל
באחד הערבים אחרי שחזרנו מוקדם מדיי למלון כי הייתה לי מיגרנה (כרגיל) היינו רעבים וזו הייתה הזדמנות מצויינת וערב מקסים להסתובב קצת בעיר וללכת ברגל ל DELI שלי, למי שלא מכיר DELI זה סוג של חנות שמוכרת אוכל במשקל, כמו קייטרינג שכזה, ויש בו מזנון חם וקר.
גיליתי את ה DELI שלי עם חברה עוד ב 2006 כשהייתי פעם ראשונה בניו יורק.
ואכלתי שם לא מעט בזמנו, היו ימים שהייתי מסתובבת כל הבוקר במנהטן, מצלמת, ומחפשת השראה וכשהגיע הרעב לארוחת צהרים לא היה משנה לי שאני בכלל בדאון טאון או בווסט סייד הייתי עושה סיבוב שלם ולוקחת שתיי רכבות רק כדיי לאכול צהריים ב DELI שלי.
אז כשהגעתי שוב ב2008 עם כל המשפחה לאותו מקום חמים שכל כך רציתי שישבו איתי בו ויאכלו איתי בו.
הייתי מאושרת.
לצערי התמונות היחידות שהיו לי מאותו ערב היו מהפלאפון כי לא הלכתי לארוחת הערב עם המצלמה.
אחרי שסיימנו את הארוחה, שכללה הרבה אוכל שומני וסלט פסטה אחד שאני מתה לשחזר.
ואחרי שגם ההורים וגם אחותי לא הבינו על מה המהומה ואני הגנתי על כבודו של ה DELI שלי ואמרתי שבטח בגלל שערב והכל כבר לא טרי, ושבצהריים הרבה יותר טעים פה.. :)
http://www.menupages.com/restaurants/deli-on-madison/- Deli on madison
אז אחרי זה הלכנו קצת להסתובב ברגל באזור המלון ששכן ברחוב 47 בין שדרה שישית לשביעית.
והגענו לאזור הרוקפלר סנטר. במהלך הסיבוב הליילי הבחנו אני והמשפחה בחלונות ראווה לא מהעולם הזה.ובחנות שנראית מבחוץ כאחת החנויות המיוחדות שראינו.
ידענו שאנחנו חוזרים מחר בבוקר כשהחנות תפתח. ואני ידעתי שאני חייבת לחזור עם המצלמה לתעד את יצירות האומנות שנקראות חלונות הראווה.
יום או יומיים אחרי.. חזרנו. אני , המשפחה, המצלמה,לחנות של Anthropologie
התמזל מזלי ובאותו יום הגענו באמצע עיצוב חלונות הראווה. וראינו את המעצבים בפעולה.
מדהים!
עכשיו תגידו לי שלא בא לכם לטוס לחפש השראה בניו יורק?!
שבוע מצויין ומלא השראה :)
ענבל
