‏הצגת רשומות עם תוויות חברים. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות חברים. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 16 בינואר 2014

חברים מנייר



אמנית ברזילאית הכינה את דירתם המפורסמת של ה"חברים" מנייר בלבד ובדיוק מרגש במיוחד.

http://www.huffingtonpost.com/2013/06/13/bruna-salvador-conforto-friends-apartment_n_3430884.html#slide=2568629



כחובבת נייר על כל צורותיו, וכמכורה קשה לסדרה הישנה והקלאסית "חברים" נהנתי לקרוא את הכתבה ולראות את התמונות של בניית המודל המגניב הזה של דירתן של מוניקה ורייצ'ל.


יש לה בלוג מקסים שנקרא PAPER WORLD בו היא מציגה את עבודות הנייר המרשימות שלה.
הא בעיקר מושפעת בסדרות טלוויזיה אמריקאיות.


ואפרופו חברים וסדרות אמריקאיות, לאחרונה התחלתי לחשוב איך פתאום כשאני רואה את אמצע הסדרה, בערך בעונה 4, או 5, אני פתאום מבינה שהדמויות ב"חברים" בגיל שלי.
זו מחשבה מאוד מוזרה. איך סדרה שראיתי לפני עשר שנים וחשבתי, וואו, גיל 28. איפה אהיה...
ועכשיו אני רואה שוב את אותם פרקים, שוב ושוב (זה עדיין מצחיק אותי) ואני מבינה שהיי, הגעתי לגיל של הדמויות.. קודם כל, יאיי! דבר שני, ואוו!
פתאום אני נזכרת מה חשבתי על הגיל הזה ואיפה חשבתי שאהיה.
איך דמיינתי את חיי ואיך הם נראים היום במציאות.


אני לא יודעת כמה זה תואם במדוייק.
אבל קראתי משפט לאחרונה שאומר, שהאכזבה שלנו נובעת מכך שדברים לא נראים כמו שחשבנו שהם צריכים להראות.

אני לא בדיוק זוכרת איך חשבתי שחיי צריכים להראות, אני רק יודעת שיש דבר אחד שלא השתנה, וזו האהבה שלי לסדרה הזו.
היא עדיין הדבר שעושה אותי הכי שמחה.
גם כשאני חולה, או עצובה או עצבנית. אני לא מחפשת פתרון אחר. יש תרופה אחת לכל מצב רוח או צרה.
פרק אחד או שלושה.. צחוק בריא ופאנצ'ים מוכרים לרמת האינטונציה והטיימינג, ואני מאושרת.





מעניין אותי לשמוע מה הגילטי פלז'ר שלכם? מה אתם נהנים לראות שוב ושוב ושוב,
ומה אתם יודעים שבכל מצב יעשה אתכם שמחים.

אשמח אם תשתפו אותי בתגובות. זה מסקרן אותי מאוד :)

יום שמח ומצחיק, חברים!


יום שני, 13 באוגוסט 2012

27 דברים שעשיתי בשנה ה-27 לחיי- פוסט יומולדת



אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי, אתם וודאי זוכרים את הפוסט המפורסם של רשימת ה-27 עד 27 שלי
אז, נכון, לא סיימתי את כל הדברים ברשימה, אבל היי, עשיתי הרבה דברים אחרים ומשמעותיים (יש יותר, יש פחות)

הרשו לי להציג בהתרגשות גדולה את רשימת 27 הדברים שעשיתי בשנה ה-27 לחיי:

1. ליזום ולהפיק את מסיבת ההשראה הראשונה בארץ!
2. לעצב את קולקציית הנייר הראשונה שלי
3. לעצב את קולקציית הנייר השניה שלי לראש השנה.
4. לפתוח חנות ב ETSY
5. לפתוח חנות במרמלדה מרקט
6. לחגוג שנתיים לבלוג שלי
7.  לרכוש לי אייפון 4S חדש וחתיך ששינה את חיי
8. להכיר את מיה לנדאו
9. לרדת 7 קילו ולהמשיך בתהליך הבריאותי והמאוזן שלי
10. להתמכר ל SMASH
11. להתאהב בפריז מהסרט: "חצות בפריז".
12. להתגעגע עוד יותר לניו יורק (אם זה בכלל אפשרי)
13. להכיר ידיד נפש חדש ויקר
14. לראות בפעם הראשונה " חמים וטעים" ומאז לראות אותו עוד כ-5 פעמים כל פעם שמקרינים אותו ב MGM
15. לסיים קורס ניהול סטודיו במט"י.
16. להכיר כמה חברות חדשות ומדהימות מהעולם הוירטואלי שלאט לאט הפכו לחברות יקרות בעולם האמיתי
17. להיות בהופעה מדהימה של הבאלקן ביט בוקס!!!!
18. פעם ראשונה בחיי, להקיא אחרי לילה של בילויים (אני לא שותה יותר ערק על בטן ריקה :)
19. למצוא ולצלם לבבות בכל פינה
20. לפגוש פנים מול פנים את גדעון עמיחי
21. להתנסות בהדפסת בלט, כמו פעם.
22. לצאת לדייט ראשון מאוד מיוחד ומהנה
23. לחשוב שהתאהבתי ואז להבין שממש לא.
24. להמשיך להאמין באהבה למרות שהציניות התל אביבית מנסה להרוג את כל האופטימיות שיש בי.
25. סוף סוף לסדר לי את פינת העבודה שתמיד רציתי בחדר
26. לקנות מכונת כתיבה

27. להודות ליקום על כל מה שהוא העניק לי עד היום!
על המשפחה שלי, שתומכת בי ובזכותה אני מי שאני.
על החברים הקרובים שלי, שאוהבים, מקשיבים ושם בשבילי מתי שאני צריכה.
תודה על הבריאות שלי ושל כל יקיריי! 555
תודה ליקום שמקשיב לכל מה שאני מבקשת ולפעמים שולח לי תזכורות להיות יותר ברורה ובהירה עם עצמי.
תודה על עבודה ולקוחות, ופרוייקטים מאתגרים. על השאיפה למצויינות והצורך לחדש ולהתקדם תמיד קדימה.
על רעיונות יצירתיים אין סופיים וביצועים מקוריים וצבעוניים. זה לא מובן מאליו.
תודה לך יקום, שאתה רוצה רק בטובתי.

יום הולדת 27 שמח לי!!


יום ראשון, 8 ביולי 2012

הרשת החברתית

רבים מתלוננים על הניתוק וחוסר החברתיות שהרשתות החברתיות הכניסו לנו לחיים.
איך אנחנו כבר לא מתקשרים אחד לשני ואיזה נורא זה לראות שולחן שלם בפאב או מסעדה שכולם עם הראש עמוק בתוך האייפון.
יש כאלה שמזדעזעים מעצם עשיית ה CHECK IN ומזלזים בכל העלת תמונה כזאת או אחרת לאינסטגרם.
אבל אני לא כזאת. להפך, אני נהנת מכל רגע.
אני נהנת לשתף את חבריי הפייסבוקיים איפה אני ועם מי...
אני מרגישה צורך לתעד רגעים מיוחדים בחיי היום יום שלי וגם כמה כאלה לא מיוחדים בכלל שפשוט מצטלמים טוב.
וכן, גם לשתף את זה עם האנשים שעוקבים אחריי באינסטגרם ובפייסבוק.
אין לי בעיה עם שיתופיות כלל אינטרנטית, הרי בכל זאת, יש לי בלוג כבר יותר משנתיים, פרטיות זה לא ערך עליון אצלי :)

ובכל זאת, למרות האהבה לרשתות החברתיות, לדעתי אין כמו מפגש אמיתי, הכרות נעימה, לראות את האדם שאתה חושב שאתה מכיר ובאמת להכיר אותו. להנות מהחברה אחד של השניה לרגעים, ולחייך.
אתמול בערב היו לי כמה וכמה מפגשים כאלה וכולם עשו לי כל כך טוב על הנשמה שכמובן הרגשתי צורך עז, איך לא, לשתף.

אז בפעם הבאה שאתם עושים לייק לאיזו תמונת אינסטגרם או מתחילים לעקוב אחרי לוח מסויים בפינטרסט, תחשבו כמה נעים להכיר את אותו אדם שנעים לכם כל כך להיות חלק מהעולם הוירטואלי שלו.
ואם במקרה אתם מוצאים את עצמכם מחוץ למחשב, בפאב, תערוכה או פשוט באמצע הרחוב, תעצרו, תגידו שלום, וכמה נעים להכיר! :)



שבוע נפלא מלא הכרויות חדשות וחויות טובות :)





Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...