בדיוק היום לפני שנתיים התיישבתי בחדרי הקט בקרית מוצקין והתחלתי לכתוב את הפוסט הראשון בבלוג שלי.
סיפרתי לכם מי אני ומה אני עושה,איפה למדתי ולאן אני הולכת..עברתי לת"א וההשראה עברה איתי..
במשך שנתיים הכרתי לכם מעצבים/ות, צלמים/ות, ויוצרים/ות שאהבתי, חנויות בהן ביקרתי,ארועים ותערוכות שנסחו בי השראה, סרטים שריגשו אותי ושירים שליוו אותי.
לפני שאתם ממשיכים לקרוא את הפוסט, תלחצו PLAY על הקליפ, שהמוזיקה הבאה תלוה את קריאת הפוסט החגיגי הזה! זה עושה את העבודה :)
עכשיו שהשיר ברקע והאווירה הרבה יותר חגיגית ושמחה אני רוצה להתחיל את חגיגות השנתיים בקצת איחולים וברכות...
אני מאחלת לי ולבלוג עוד המון ימים של השראה, כתיבה ויצירה.
שאמשיך לראות בכל דבר קטן ביקום מקור להשראה וליופי. שאמשיך לכתוב ולכתוב כי אני באמת נהנת מהאפשרות שניתנה לי לשתף אתכם במראות עיניי ובמחשבות וההרגשות שעוברות לי בראש ובלב.
שאמשיך לצלם, לצייר, לעצב, לשתף, לחייך, לתת ולקבל השראה, להכיר, להתנסות, לאהוב, ללמוד, להבין, לחלום, ולעשות!
אני חולמת שהבלוג יגדל עוד ועוד, שיותר אנשים יקראו אותו ויהנו ממנו לפחות כמו שאני נהנת לכתוב אותו אם לא יותר.
אני חולמת להמשיך ולעורר השראה לנשים יצירתיות, לגברים מיוחדים, לבחורות צעירות וסקרניות ולכל מי שחולם להגשים את חלומותיו!
כולי תקווה שהבלוג ימשיך להיות לי בית ומקום חם בו נעים לי להתכרבל עם מילים ותמונות וכייף לי לשתף בצבעים ואותיות.
אני מודה לכם מקרב ליבי על הפגנות האהבה המקסימות שלכם.
לחברים הקרובים וגם לאלה שפחות, שמחזקים, ששולחים הודעות על פוסט שריגש, שנותנים פידבק חיובי ובעיקר תומכים!
לאחותי האחת והיחידה, לוח ההשראה הפרטי שלי, קבוצת המיקוד האישית שלי. תודה לך על היותך מי שאת, התברכתי באחות ובחברה הטובה ביקום!
וכמובן לחשובים והאהובים מכולם, הורי המוכשרים שבזכותם אני כותבת כמו שאני כותבת מציירת כמו שאני מציירת, מצלמת כמו שאני מצלמת ולא מפסיקה לחלום. כי אם לא חולמים לא מתגשם החלום!
תודה על הכל!
תמשיכו להפיץ אהבה, לשתף אהבה ולתת אהבה!
אוהבת את כולכם!
ענבל
