מצלמות או לא להיות

מגיל 7 אני מחזיקה מצלמה ביד, בגיל 10 הרשו לי בפעם הראשונה לצלם עם המצלמה המקצועית של אבי.
בגיל 12 כבר היה ברור שלא אעזוב אותה לעולם ובגיל 15 הבהרתי לאבא שלי שהמצלמה שלו כבר לא ממש בבעלותו.
גיל 18 היה הגיל בו רכשתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, בכספי העבודה של החופש הגדול לפני הצבא.
ובגיל 21 בדיוק רכשתי את הניקון D70S  ושבוע אחרי זה טסתי איתה לניו יורק בפעם הראשונה.
בגיל 24 רכשתי את הקנון הראשונה שלי ומאז אין ספור מצלמות ישנות שנאספות להן אחת אחת עד שלא יהיה לי מקום לאחסן אותם. (אבל זה לא אומר שאפסיק לקנות עוד ועוד מצלמות :)

לדעתי מצלמה תמיד הייתה ותמיד תהיה פריט אופנתי.

1.מכאן
2.מכאן
3.מכאן
4.מכאן
5.מכאן


בשיטוטי בפינטרסט אחרי נשים עם מצלמות, מצאתי את האיור המרגש הזה.

‘About A Girl’, emma leonard
אמה לאונדרו פשוט מרגשת אותי בכל איור או עבודה שיש לה באתר שלה.

ממליצה בחום להיכנס להתרשם לאתר של אמה לאונרדו

אני מסתובבת עם מצלמה לכל מקום ומאז שיש לי אייפון זה הופך להיות קל יותר, ושיתופי הרבה יותר.

האהבה שלי למצלמות התחיל בגיל צעיר מאוד וכנראה גם לא תעבור.
ולכן...אחד המוצרים האהובים עליי ביותר בחנות שלי היא סדרת המצלמות המאויירות שלי.

מאחלת לכם שבוע מלא אהבה והשראה

ללוח ההשראה שלי על האהבה למצלמות כנסו לפינטרסט שלי

Happy Valentine's Day

כמה לבבות כבר ראיתם היום?
עשרים?
חמישים?
אני חושבת שעברתי כבר את המאתיים ועוד לא ערב...
היום בבוקר קמתי עם חיוך, למרות שבבוקר אני הכי לא נחמדה (תשאלו את השותפה שלי)
 ולמרות שממש רציתי עוד חצי שעה במיטה, קמתי מלאת אנרגיות!
נסעתי לעבודה, לא לפני שלקחתי איתי אוסף לבבות שגזרתי במיוחד להיום.
הגעתי למשרד והתחלתי בהכנת ברכות קטנות לכל עובדי המשרד.

 גם לבוסית היקרה שלי הכנתי משהו קטן, ברכה לבבית,
כדיי להזכיר לה שאני אוהבת אותה ושיהיה לה יום נפלא!

הכל נעשה מחומרים שהיו ל במשרד, ניירות משומשים מהדפסות כושלות, מדבקות עיגול אדומות מימים עברו וכמובן הלבבות, שכולם נגזרו מגזרי עיתונים ישנים.
(אם אתם תוהים איך הלבבות יצאו אחידים, הכל בזכות מכשיר חמוד שחותך בצורת לב, 'פאנצ'ר' באנגלית puncher)


את כל התמונות צילמתי בעזרת האייפון החדש והחתיך שלי.
כמובן איך לא, בעזרת אפליקציית ה INSTAGRAM. 
בדיוק אתמול כשהתחלתי להבין לעומק את כל עניין האפליקציות, ישבתי עם חברה ודיברנו איך המצלמות בסמארטפונים והאינסטגרם בפרט הפכו לטרנד צילום של ממש.
פילטרים וקרופים שצלמים ישבו פעם שעות לעשות בפוטושופ, תוכנתו לכדי לחיצה אחת מהירה ומדוייקת.
היופי בטכנולוגיה מקסים אותי ובמקום מסוים יש שיגידו שאמור לאיים על מקומי בעולם כצלמת.
אך אני לא חוששת ומאמצת באהבה את הטרנד החכם, האופנתי והחמוד חמוד הזה!


אני מאמינה שעוד תראו הרבה ממני ומהאינסטגרם שלי.
אבל, אל דאגה, לא אנטוש את הקנון שלי בעבור אף אייפון בעולם.


המשך יום אהבה שמח!!

אשה של השראה

1. שם: יעל אילן

2. כינוי חיבה: 

במשפחה קוראים לי יעולה . השם השני שלי אסתר, הוא לא בשימוש אבל אני אוהבת אותו.

3. צבע אהוב:

אין צבע שאני לא אוהבת, הצבעים הם חומר לעבוד איתו. (צהוב עושה אותי חיוורת, אבל זה צבע נפלא)

4. שיר אהוב:

וואו. יש כל כך הרבה. אבל מכיוון שבנשיות עסקינן, ובנשים שנותנות השראה, אז אחת מהן היא ללא ספק הזמרת הצרפתייה ברברה, ואחד היפים:
  

. 5 מילים שמתארות אותך: מי שאהב יאהב

ובהזדמנות הזו רוצה לדחוף עוד שיר שמלווה אותי כבר שנים.

את שלמה בר אני אוהבת מאז שאני זוכרת את עצמי.

שירת אישה 
מילים: אסתר ראב
לחן: שלמה בר

ברוך שעשני אשה 
שאני אדמה ואדם, 
וצלע רכה 

ברוך שעשיתני 
עיגולים עיגולים 
כגלגלי מזלות 
וכעיגולי פירות, 
שנתת לי בשר חי 
פורח, 

ועשיתני כצמח השדה 
נושא פרי 
שקרעי ענניך, 
מחליקים כמשי 
על פני וירכי 
ואני גדולה 
ומבקשת להיות ילדה, 
בוכיה מצער, 
וצוחקת, ושרה בקול, 
דק מן הדק 
כצרצר זעיר 
במקהלת כרוביך 
הנעלה 
קטנה שבקטנות 
אני משחקת 
לרגליך 
בוראי! 

6. אם מישהו שואל אותך מה את עושה בחיים, מה את עונה?
צלמת. ברור. הבעיה מתחילה כששואלים "מה את מצלמת?" והתשובה האמיתית היא שאני לא צריכה לצלם בשביל להיות צלמת. אבל לך תסביר. 
אז אני אומרת "חתונות, אירועים, משפחות, אוכל, תיאטרון, מאוד מגוון....טפו טפו" וזו התשובה הכי טֵרן-אוֹף שיש, הצעות לתשובה יותר טובה יתקבלו באהבה.

7.מה התחיל קודם העסק או הבלוג?

קודם הצילום, הרבה יותר מאוחר הבלוג ולפעמים אני נזכרת שזה גם עסק.

8. איך התחלת לעסוק במה שאת עוסקת היום?

בתמימות. לא ציפיתי לכלום. בדעבד, ברור שזה היה הדבר הכי נכון.

9. מה את הכי אוהבת בעצם היותך בלוגרית?

האפשרות לחשוף את מה שאני עושה להמון אנשים, כי בד"כ הצילומים שלי נשארים אנונימיים. הפידבקים. ועכשיו אני כבר לא צריכה לענות על השאלה "מה את מצלמת" אני יכולה להפנות לבלוג.

10. מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי? 

זמן פנוי?? תזכירי לי מה זה?

11. חלום אחד שעוד לא הגשמת...

לעשות פרוייקט צילום דוקומנטרי מעמיק ובעל משמעות על איזשהו נושא שבטח קשור לנשים שאולי יכול איכשהו להשפיע על אנשים.

אה וגם שתהיה לי לייקה (יש לי אחת מ 1938 אבל קצת קשה לעבוד איתה)

12. מאיפה את אוספת את ההשראה שלך?

בעיקר מצלמים מוכשרים, ויש המון. אבל נדמה לי שכל מה שאני חווה/ רואה/ שומעת, נכנס לתוכי והופך לחומר, בכלל בלי שאני מודעת לזה.

13. ספרי לי על רגע משמח שקרה לך בעסק?

עסק זה מילה מצחיקה. משמח אותי כשאני מצלמת משפחה ואחרי כמה שנים, חוזרים ורוצים עוד, כי מרגישים שהשארתי להם משהו משמעותי. הרבה פעמים אנשים חושבים שהעניין הוא לצלם יפה. אבל זה לא מה שאתה עושה כשאתה צלם. כשאתה צלם אתה לוקח חתיכה מהחים ונותן לה חיי נצח. ואם יש לך לב אז אתה גם משאיר זכרון של אהבה. אני יודעת זה נשמע קצת פלצני, אבל זה ככה.

14. מה היית מייעצת למישהי בתחילת דרכה המקצועית?

לקחת אויר. זו ריצת מרתון. לא לשאול שאלות, לא להתלבט ללכת קדימה כמו סוס עם רטיות ולעשות עבודה טובה, כל הזמן  - זה הכי חשוב וזה מה שבעלי כל הזמן אומר לי "העיקר שתעשי עבודה טובה" הוא צודק.

15. תעבירי את זה הלאה, למי את רוצה לפרגן ואת מחשיבה אותה כ"אשה של השראה"?

זה קשה. כל הנשים בחיי הן נשים שנותנות לי השראה. כל החברות שלי חכמות, אוהבות, יוצרות, מתמודדות, שורדות.

רחל - הגננת של הבנות שלנו - כוהנת גדולה. ואפילו יש בלוג לגן, שדווקא אברמיק הגנן מגדל: http://bitanya-bitanya.blogspot.com/

פוסט בבלוג שלי על הגן ‪ http://yaelilan.wordpress.com/2010/08/08/%D7%9B%D7%9E%D7%A2%D7%98-%D7%92%D7%9F-%D7%A2%D7%93%D7%9F/

ביקשתי מיעל לשלוח לי תמונה אחת שלה ותמונה אחת של משהו שמעורר בה השראה.

תודה רבה ליעל על ההענות והשיתוף!

ממליצה בחום להיכנס לבלוג של יעל 

לאתר של יעל 

פורים שמח!! :)

החג האהוב עליי ביותר הגיע!
שתי מסיבות, שתי תחפושות ומלא צילומים!!
היה כייף.. יש מצב שגם היום אמשיך לחגוג, בכל זאת, רק מחר באמת פורים ;)

קבלו קצת תמונות..

 

 

  

ואיך אפשר בלי קצת השראה...

באמצע מסיבת רחוב עמוסה כל טוב במוזיאון תל אביב קלטתי את ההשראה הצילומית האולטימטיבית שלי..

זיו קורן מתהלך בין כל האנשים.

כתף אחת מצלמה אחת, יד שנייה מצלמה נוספת.. עובר באנרגיות מטורפות בין ההמון, מסתכל, בוחן, מרים את המצלמה וביד אחת מכוון ויורה!

לראות את זה כל כך קרוב , ממש להרגיש את האנרגיות האלה.. פשוט ריגש אותי!

ת'אמת, יש מצב שזה אפילו קצת ביאס אותי כי זה רק הזכיר לי כמה אני אוהבת לצלם אורבני וכמה אני רוצה מצלמה חדשה!

אז עד שיגיע היום בו אוכל לקנות לעצמי מצלמה חדשה אני אתענג על צילומים לא פחות טובים מהקנון הקטנה שלי.. ואאחל לכם חג פורים שמח ומלא חיוכים וצילומים!! :)

שבוע טוב

ענבל

פוטו סנטר

אם אתם חובבי צילום ומצלמות.
אם אתם אוהבי תל אביב ורחובותיה.
אם גם אתם מסתובבים בקינג ג'ורג' שנים מעלה ומטה.
אתם בטח מכירים את החנות פוטו סנטר שבה מוצגות מצלמות ישנות בחלון הראווה.
כל פעם שאני עוברת ליד החנות אני מתפעלת מכמות המצלמות הישנות.
וכל פעם שאני עוברת שם החנות סגורה.
אבל, אתמול התמזל מזלי וראיתי את האיש הנחמד עומד בחוץ. מחכה שמשהו יקרה.
אז החלטתי לחצות את הכביש ולדבר עם האיש.

האיש, עזריאל, סיפר לי הכל אודות היותו צלם שנים רבות, איך צילם אישים חשובים, ארועים משמעותיים ובגאווה דיבר על החלון ראווה מלא כל טוב שלו.
אח"כ הוא אמר לי שראה אותי מרחוק מתקרבת וידע ישר שיש לי את החיידק.
ידע שאני צלמת. הוא אמר שהוא ראה את זה בהליכה שלי אל עבר החנות.
אח"כ הוא שאל אותי באיזו מצלמה אני מצלמת ועל מה למדתי לצלם.
סיפרתי לו שהתחלתי בגיל עשר עם פנטקס K1000
שאבי קיבל מארה"ב. ושהיא עדיין המצלמה הכי טובה לדעתי.
ושאח"כ כבר התחלתי לקנות לי מצלמות דיגיטליות.
קישקשנו קצת על השוני בפיתוח פילמים לבין תמונות דיגיטליות ממוחשבות.
והרגשתי איך הקשר שלי לפילמים והקשר שלו לפילמים היה הדבר היחיד שקישר בינינו
למרות טווח היגלאים הגדול.
הוא הראה לי צילומים של יצחק שמיר במדיםועוד צילומים ישנים מתקופות עבר.
ואז, באומץ שלפעמים אני מתקשה למצוא.שאלתי אותו מי מצלם אותו.. וצחקנו, כי זו הבעיה הכי גדולה של צלמים.
אין לנו תמונות של עצמנו. לא טובות כמו שאנחנו מצלמים אחרים.
אז הוא חייך והסכים שאצלם אותו. בלי לשכוח לבקשתו את חלון הראווה.

שבוע טוב