‏הצגת רשומות עם תוויות סרט. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות סרט. הצג את כל הרשומות

יום שישי, 27 בדצמבר 2013

הכרת תודה על סרט בשישי

ערב שישי, כל השבוע חיכה לי במחשב סרט שרציתי לראות כבר יותר משנה.
לא הצלחתי להגיע אליו.
היום הצלחתי.
"אושר,תודה, עוד בבקשה."
happythankyoumoreplease
הוא סרט אינדי עם שחקנים מעולים המספר סיפור על כמה חבר'ה צעירים בשנות ה-20 המאוחרות שלהם שמחפשים את עצמם בין עבודות, אהבות וכל מיני הגדרות זהות אחרות.
הסרט מצולם בעיר היפה ביותר בעולם. בעיר אליה אני מתגעגעת כל יום. ניו יורק.
אבל חוץ מהתסריט המעולה, הפסקול הנפלא וניו יורק, יש בסרט כמה מונולוגים שיותר מהכל, התחברו לי לכמה מהתגליות שחוויתי בעצמי בשנים האחרונות.
הכרת תודה.
בסרט אחת הדמויות מספרות על רגע מכונן אחד עם נהג מונית הודי שאומר לה שתתחיל להכיר תודה, כל יום. על כל דבר.
אבל... שאחרי התודה תגיד: " עוד בבקשה" וכך היקום יישלח לה שפע מכל אותם דברים טובים שהיא מודה עליהם בחיה.
זה מסר נפלא ומשהו שאני אישית עושה כבר הרבה זמן, אך לבקש עוד, טרם יצא לי. ואני הולכת לנסות לשלב את זה יחד בהכרות התודה שלי.

ההתעסקות באהבה במונחים של מה מגיע ולא מגיע הוא מרתק, יש שם כתיבה חכמה ואמיתי כמו המחשבה של מי שאנחנו רואים בעיניי רוחנו שיהיה איתנו ומי שמגיע, האפשרות להיפגע, החסימות, הפתיחות, החיים והשינויים הגורמים להבין שאם האהבה מספיק חזקה הכל אפשרי.

הסרט נגע לליבי.

ממליצה בחום לראות את הסרט. קבלו לינק לצפיה ישירה.
http://www.putlocker.com/file/FD77A61164FDB3BB

תהנו

ועוד משהו קטן מהסרט..




וכמובן .. הטריילר..

יום חמישי, 14 בנובמבר 2013

חמישי טיפוגרפי #130 - תחשבו שונה

ראיתי אתמול את הסרט JOBS על חיו של סטיב ג'ובס.



ובסוף הסרט הייתי עם דמעות בעיניים מהתרגשות, לא כי הייתה נשיקה בסוף הסרט, לא כי מישהו מת (טוב, הוא מת אבל לא רואים את זה..) אלא בגלל הגדולה שהייתה לסטיב ג'ובס, האומץ, אפילו השיגעון, ריגשו אותי עד דמעות.

כבחורה צעירה שבימים אלו עובדת קשה כדיי לצאת לעצמאות, לפתוח רישמית את הסטודיו שלי ולעשות את ה-דבר הזה שאני חולמת עליו כבר שנים, כמישהי שכבר שנתיים משקיעה ומשקיעה כדיי לייצר מוצרים ייחודיים, מקוריים שבאים לי מהלב, לא יכולתי לא להזדהות.

מכאן : http://ghost301.deviantart.com/art/Crazy-quote-16-9-276078232?q=gallery:apple-designs/33125236&qo=1
יש בסרט כמה ציטוטים שדיברו אליי, נגעו בי והחדירו בי עוד יותר מוטיבציה ממש שיש לי כבר.
אם תחפשו בפינטרסט או אפילו בגוגל ציטוטים של סטיב ג'ובס תמצאו המון.

יש כמה ציטוטים שאהובים עליי ביותר.
מכאן: https://www.etsy.com/listing/121833479/18x24-steve-jobs-quote-print?utm_campaign=Share&utm_medium=PageTools&utm_source=Pinterest

מכאן: http://www.pinterest.com/pin/171418329540494733/


בסרט מדברים הרבה על מקוריות, על חדשנות, על הפרטים הקטנים שעושים את המוצר לייחודי ביותר וכך הנחשק ביותר. כל האמונות שהיו לסטיב ג'ובס נראות בסרט ומוכחות לנו כל יום במוצרים של אפל, שללא ספק הם שיא החדשנות ומעוצבים ברמה הגבוהה ביותר שקיימת בעולם.
חשבו באפל על הכל, בכל מכשיר, בכל מקש, ובימינו גם בכל ממשק, בכל תזוזה.

הסרט גרם לי להעריך מחדש חדשנות, שימת לב לפרטים הקטנים ביותר, ושאפתנות למצויינות ולא פחות.
אם עד היום עבדתי קשה כדיי לעצב ולייצר מוצרים ועיצובים ברמה הגבוהה ביותר שהכרתי, הרי שהחל מהיום, בכל יום, אנסה להיות יותר טובה מהיום שעבר!


ולסיכום, משפט שכתבתי לחברותיי בקבוצת הבלוגריות בה אני חברה.
משפט שהולך איתי כבר חודשים ומעודד אותי ליצירה ממורכזת, נכונה, אמיתית ואותנטית.

"השווי את עצמך לעצמך. לא לאחרים."

מצורף גם סטיקר שעיצבתי לחברותיי. שתלוי אצלי בסטודיו ומתזכר אותי כל בוקר, להיות אני.
יותר טובה משהייתי אתמול.


*ניתן לשמור את הסטיקר ולהדפיס אותו ** לשימוש פרטי בלבד

---------------------------------------------------------------------------


אז בנימה אופטימית זו, תחשבו שונה, תחשבו כמו שרק אתם חושבים ותהיו נאמנים לעצמכם.

חמישי שמח!

יום רביעי, 17 באפריל 2013

סרטי טיולים (כי לפעמים אי אפשר לטוס)



לפעמים אי אפשר לארוז מזוודה ולטוס.
אי אפשר לעזוב הכל, ולהתנתק.
אין בדיוק כסף לטיול, או שאין זמן (סוג של אותו דבר לדעתי)
ולפעמים, ממש צריכים לצאת לטיול. לראות נופים מרהיבים, לחוות חוויות מרגשות, לטעום טעמים חדשים ובעיקר, לקבל השראה!
אז, בשביל הרגעים בהם אי אפשר פשוט לעזוב הכל ולצאת לטיול, הכנתי לכם רשימה של  90 דק' (או יותר) של אסקפיזם מוחלט מלאים בנופים מדהימים  שיגרמו לכם להרגיש קצת בחו"ל..

* לאכול, להתפלל, לאהוב- איטליה, הודו ובאלי ביחד עם ג'וליה רוברטס. הספר היה הרבה יותר טוב מהסרט לטעמי, אבל, הסרט מהנה לא פחות אם צריכים מנת חו"ל רצינית לורידים.



* חופשיה לאהבה הוא סרט בנות קיטשי להפליא עם מנדי מור, אבל הנופים והמקומות בהם הסרט מצולם, פשוט תענוג קליל ורומנטי, כן, אני אוהבת סרטי בנות. מפתיע פה מישהו? :)



* את שניי הסרטים הבאים אני חושבת שצריך לראות אחד אחרי השני





לפני הזריחה ולפני השקיעה, הוא סיפור רומנטי אירופאי שהיופי הוא שהוא מציאותי לגמרי, במיוחד הסרט השני, שמראה לנו שכל הפנטזיות שרצות לנו בראש על הזוג שמתנשק בסוף הסרט חי "האפלי אבר אפטר" בעצם עשה כמה בחירות אחרות בחיים והם התגלגלו להיות משהו אחר.
משהו שאני חושבת שמגלים כשסוף סוף מתבגרים .
בין כל הרומנטיקה והחיים, יש נוף נפלא של אירופה אמיתית ונעימה.
(לשמחתי יש כבר סרט שלישי, שיגיע ממש בקרוב לאקרנים.. ואז באמת נוכל לראות מה קורה לזוג אחרי הנשיקה בסוף הסרט..)

*הסרט הבא עטוף כולו בנופים הקסומים של איטליה ונותן לכם תחושה שהכל יכול לקרות, במיוחד אם אתם בטיול בחו"ל.
תחת שמש טוסקנה


*וכמובן, הסרט שעושה חשק לקחת את החברה הטובה שלך לסופשבוע פרוע בעיר רחוקה ואולי להתאהב בזר מסתורי, ויקי כריסטינה ברצלונה


* ואחד מצוייר שפשוט עושה חשק לצאת להרפתקאה של חיינו UP



יאללה, בואו נצא לטיול.. או נראה סרט על מישהו שיוצא לטיול :)

יום שלישי, 13 בספטמבר 2011

שלישי זוגי

ראיתי אתמול את הסרט ידידים פלוס.
היה מצחיק.
עשוי טוב, כמו כל קומדיה רומנטית הוליוודית.
אבל, אפילו בסרט עצמו צוחקים על הקומדיות הרומנטיות ועל כמה שהן דופקות את הנשים.
ואני חייבת להודות כחובבת מושבעת של קומדיות רומנטיות, הם צודקים.
זה באמת דפק אותנו לגמרי.
בסרט הם מדברים על איך תמיד יש מוזיקת רקע ברגעים החשובים ואיך הוא תמיד רץ אליה  והם מתנשקים. וכמובן על החיפוש התמידי אחר נסיך החלומות.
ובאמת שהסכמתי עם הכל, אבל גם בסרט הזה הם נפלו לקלישאה. בכל זאת, סרט הוליוודי שצריך להרוויח.

כשאני חושבת על זה יותר ויותר, אני לא יכולה שלא לתהות, למה אנחנו ממשיכות לחשוב שככה נראית אהבה?
הרי גדלנו, התבגרנו, החכמנו.. אנחנו יודעות טוב יותר שאהבה זו השקעה, הקשבה ושיתוף
אהבה היא מה שקורה אחרי ההאפי אנד..

לכן, נשים יקרות שלי,
אני מאחלת לנו להתאהב בסערה, ללמוד איך לאבד בחור ב10 ימים (כי זה מה שמחזק אותנו והופך אותנו להיות מי שאנחנו) לחשוב שבטוח, אולי,להרגיש אישה יפה (החלק של השופינג לא החלק של הזונה ;)
ולהבין תמיד שאהבה זה כל הסיפור !

המשך יום מקסים ומלא אהבה.


יום שני, 18 באוקטובר 2010

Eat Pray Love - לאכול להתפלל לאהוב





אז נכון הסרט עם ג'וליה רוברטס, ונכון הוא צבעוני ומרגש והפסקול שלו מהנה ביותר...(הנה מגיע ה 'אבל')
אבל...
למי שקרא את הספר ונהנה ממנו כל כך, אין סיכוי להנות מהסרט כמו שנהנה מהספר.
וזה לא שאני לא ממליצה לכל הנשים שקראו את הספר לרוץ לקולנוע. כי סרט עם ג'וליה זה פשוט תמיד כזה תענוג במיוחד שהוא משולב עם היופי של רומא, הצבעוניות והרוחניות של הודו והנופים של באלי.. אין מה לומר, מקסים.
רק אל תצפו שזה ירגיש בדיוק כמו שהרגשתן כשקראתן את הספר.

ועכשיו מילה על העיצוב של הספר.
שתיי העטיפות שונות בתכלית אחת מהשניה.
השימוש בחומרים אמיתיים כדיי ליצור את המילים רעיון פשוט ומבוצע בחוכמה.

אבל.. אני חושבת שהעטיפה בעברית משגעת!!! הנייר שנבחר לדפיס עליו כל כך משרה את האוירה של הספר. והאיורים מוצלחים ביותר. אהבתי! :)

כמו שאתם מבינים אני חושבת ששניהם מעולים, מה אתם חושבים?

ושוב, אם לא הבהרתי את זה מספיק, תקראו את הספר!!!

המשך יום מקסים ומלא השראה :)

יום ראשון, 17 באוקטובר 2010

you've got mail

בזמן האחרון אני מחכה בקוצר רוח למכתבים (מהעירייה, מחברת החשמל) לאימיילים (ממקומות עבודה)
להודעות (מחברים בחו"ל, מחברים בארץ,בפייסבוק, בפלאפון).
זה מרגיש כאילו הרבה מאוד מהאנרגיה שלי מוקדשת לציפייה האחת הזאת.. לקבל הודעה.לקבל מכתב, לקבל אימייל.
בסרט you've got mail מתארים את התחושה הזאת בתאור מדוייק ומקסים.



התיבה המגניבה של קייט שעכשיו יש לה אתר חדש









שבוע מוצלח ומלא הודעות טובות! :)


יום שבת, 11 בספטמבר 2010

אהבתי: Going The Distance

אתם מכירים את התחושה הזאת.
אתם מתארגנים, מתייפייפים, חושבים אם לקחת משהו ארוך כי אולי יהיה קר באולם.
מגיעים לפני כדי שיישארו כרטיסים טובים, קונים פופקורן וקולה (למרות שהחלטתי שהקולה בקולנוע זוועה ושעדיף שאקנה נסטי אפרסק)
ומתיישבים במקומות שהכרטיס מורה לכם.
ואז אחרי פרסומות נחמדות ואין סוף טריילרים, זה מתחיל.
האורות נכבים לחלוטין והקסם מתחיל.
המוזיקה מתחזקת, הכתוביות מתחילות לקפץ על המסך ואתם מחכים שיתחיל הסרט.
אז לא. אצלי זה לא ככה, אני מחכה לראות איך הפתיח של הסרט נראה.
איזה פונטים בחרו, איזו מוזיקה יש ברקע ואיך המעברים בין השם של השחקן הראשי לכל שאר השחקנים נראים.
בסרט האחרון שהלכתי אליו going-the-distance (הולכים רחוק בעברית) לא התאכזבתי.
הפתיח של הסרט מעצב להפליא.
הצבעוניות מוקפדת, האיורים מגניבים והכל מרגש. כמו שהתחלה צריכה להיות.
כמובן שרוב הסרט מלא בנופים המרהיבים של ניו יורק, ברחובות האהובים עליי כל כך ובגשרים בלתי נשכחים גם בניו יורק וגם בסן פרנסיסקו.


כל הסרט מדבר על שתיי הערים המדהימות האלו ועל המרחק הרב ביניהן וכמה קשה לנהל מערכת יחסים במרחק שכזה.
מיותר לציין שדרו ברימור, מלכת הקומדיות הרומנטיות העכשויות, משחקת נפלא בסרט, לצד ג'סטין לונג (he's just not that into you) בן זוגה העכשוי, או שכבר לא , או שכן. הם לא ממש סגורים על עצמם. לא שזה משנה. הם נהדרים ביחד על המסך.
בקיצור, בלי שהפוסט יהפוך לפוסט ביקורת קולנוע שממליצה בחום לראות את הקומדיה הזאת, קבלו את העיצוב המגניב של ה'מיניסייט'.




ואת הפוסטר

ואת העיצוב הכולל שעשה לי את החג!! :)


תהנו, ו..שבוע טוב! :)

יום שלישי, 15 ביוני 2010

love story VS story about love







תמיד כשאני רואה את הקטע הראשון אני חושבת על הקטע השני.
תמיד כשאני רואה את הקטע השני אני חושבת כמה מדוייק זה מתאר את תחושת"היום שאחרי" אם זה מישהו חשוב ומשמעותי.

למי שעדיין לא ראה (??) את 500 ימים עם סאמר. עכשיו! ומייד!
לא קיים סרט כל כך חזק, אמיתי ועם פסקול כזה גאוני!
כבר המלצתי לפני.
ואני ממליצה שוב. אני אוהבת סיפורים על אהבה! מודה! :)

לילה טוב ומלא אהבה

ענבל

יום ראשון, 6 ביוני 2010

אהבתי: sex and the city 2

כן, חזרתי מהסרט!
כן, אהבתי אותו!
כן, נהנתי מאוד!

אבל יותר מהכל התגעגעתי.
לניו יורק, שהייתה חסרה מאוד במהלך הסרט השני.
לסטיילינג מעורר ההשראה, שהיה מוקפד ומרגש כמו תמיד, אבל עדיין לא נפלתי.
לתסריט ולעלילות הבנות בעיר הגדולה שהיה לוקה בחסר.. רגע, זה אומר ששוב, התגעגעתי לניו יורק.
אבל בסופו של דבר, נהנתי מכל רגע.
נקרעתי מצחוק בתחילת הסרט
רגעי ה"חזרה בזמן" היו מוצלחים ביותר,  כמו שאחותי אמרה לי במהלך אותו קטע: " באמת, מה הם כבר יכלו לחדש לנו, איך הבנות הכירו!!". צודקת.

חתונת סטנפורד ואנת'וני הייתה גולת הכותרת מבחינתי. הרגשתי כמו בסקס והעיר.
זה היה רגע השיא מבחינתי בסרט.
במיוחד הופעת האורח המחשמלת של לייזה מנלי!


אני לא אהרוס למי שלא ראה עדיין את הסרט - אחד הקאברים הטובים!!


הסרט ברובו מתרחש באבו דאבי  (וצולם במרוקו) ואת זה כמובן, אני לא מחדשת.
אבל למרות שאולי נקרא שאני קצת מקטרת על הסרט.
כל רגע שהבנות מתלבשות ויוצאות בשלל מחלצותיהן לצללי מוזיקת סרטים כזאת או אחרת,
ריגשה אותי עד מאוד!
והכל בניצוחה של האחת והיחידה
פט פילד  שהיא ללא ספק אחת ממקורות ההשראה האופנתיים הגדולים של השנים האחרונות!
אין בחורה אחת שלא מתעניינת אפילו מעט באופנה ולא חושבת על מראה אחד או שתיים מסקס והעיר הגדולה.

אבל, אחרי כל האופנה, הצחוקים וקארי בראדשו.
בסופו של סרט, הופתעתי שהכותבים לא נפלו בקלישאות חברתיות, שהבנות משחקות חברות כל כך טובות שבמציאות יש שם קרבות אגו גדולים והכי הופתעתי שאני רוצה עוד!!

עוד סרט, עוד ניו יורק, עוד סקס והעיר הגדולה.

יום חמישי, 27 במאי 2010

חמישי טיפוגרפי #15




סרט על מוזיאון טיפוגרפי נדיר בארצות הברית.
אני מנסה להשיג אותו ואז באמת אוכל לספר לכם עליו.. אבל כרגע.. קבלו את הטריילר.
תראו איזו אומנות, איזו היסטוריה עיצובית מדהימה!



לאתר הסרט http://typeface.kartemquin.com/

יום שישי, 23 באפריל 2010

AVATAR




הרגע חזרתי מהסרט, כן, אני יודעת, לקח לי יותר מחודש עד שהלכתי לראות אותו, אבל אני עושה דברים בזמן שלי, ולא עם כל העולם...
מה אני יכולה לכתוב על הסרט שלא נכתב? מה עוד אפשר לספר שיעביר את העוצמות, את התחושות, את ההשראה.
לפעמים כשאני כותבת או מראה משהו שמביא לי השראה, אני לא מתכוונת דווקא למשהו שגורם לי לרוץ למחברת סקיצות שלי ולצייר או ללכת ולעצב משהו, השראה היא משהו שגורם לי לחייך, גורם לי לרצות יותר גורם לי לנשום נשימה ארוכה ושלווה.

I see you
I see you
Walking through a dream
I see you
My light in darkness breathing hope of new life
Now I live through you and you through me
Enchanting
I pray in my heart that this dream never ends
I see me through your eyes
Living through life flying high
Your life shines the way into paradise
So I offer my life as a sacrifice
I live through your love
You teach me how to see
All that’s beautiful
My senses touch your word I never pictured
Now I give my hope to you
I surrender
I pray in my heart that this world never ends
I see me through your eyes
Living through life flying high
Your love shines the way into paradise
So I offer my life
I offer my love, for you
When my heart was never open
(and my spirit never free)
To the world that you have shown me
But my eyes could not division
All the colours of love and of life ever more
Evermore
(I see me through your eyes)
I see me through your eyes
(Living through life flying high)
Flying high
Your love shines the way into paradise
So I offer my life as a sacrifice
And live through your love
And live through your life
I see you
I see you

סוף שבוע מלא השראה

ענבל

יום ראשון, 11 באפריל 2010

can't wait...







 וממש עכשיו יצא עוד טריילר.. שרק עושה יותר חשק!!



תכינו את נעלי העקב!! :)

יום שלישי, 22 בדצמבר 2009

500 (95 ליתר הדיוק) דקות של השראה, כאב לב והתפקחות

הסרט 500 ימים עם סאמר הוא אחד הסרטים היותר טובים שראיתי השנה..
ואני חולה על קומדיות רומנטיות..אבל זו לא קומדיה רומנטית, וכמו שאמרו בסרט:
this is not a love story , it's a story about love!!
הסרט כולו מלא רגעים מרגשים, מצחיקים, כואבים, ובעיקר מלווים באחד הפסקולים הטובים ששמעתי מזה הרבה זמן..
אני לא איזו מבקרת מוזיקה גדולה, אבל הפסקול מרגש כל כך.. כמעט ואפילו באותה מידה כמו הסרט עצמו..
ולגרפיקאים שבינינו, הסרט מלא באיורים מקסימים, ותוספות קטנות בפוסט פרודקשיין שפשוט עושות את הסרט לאחד הסרטים מלאי ההשראה שראיתי!

ובעודי שומעת את us  של ריגינה ספקטור מתוך הפסקול.. ומתענגת על כל רגע..
אני ממליצה בחום, תראו את הסרט!

קישור לטריילר של הסרט:   500days of summer


המשך שבוע מלא השראה

ענבל
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...