השבוע קרה לי דבר מדהים.
במהלך העברת קבצים מההארד דיסק החיצוני שלי למחשב נתקלתי בחומר הגלם מניו יורק 2008.
כשאני חוזרת מחו"ל יש לי תמיד ריטואל קבוע, להטעין את כל כרטיסי הזיכרון למחשב, להתחיל לסדר בתיקיות ולמיין ולהכין תיקייה של "נבחרות". אותן תמונות וצילומים מרהיבים שעולים לדרגת "צילום גדול" שלי וככל הנראה יודפסו , יכנסו לאלבום וישמשו אותי לשלל עבודות ואופציות למתנות לאוהבי מנהטן.
אבל, השבוע, החלטתי לעבור שוב על חומר הגלם, כי משהו בי אמר לי שדברים שרואים ב 2011 לא רואים ב 2008.
מה שהתברר כממש נכון, ולהפתעתי, תדהמתי ושמחתי הרבה, "גיליתי" צילומים מדהים של ניו יורק שלא חשבתי לרגע בזמנו ששווים להיכנס לתיקיית הצילומים שלי.
זה היה כמו לחזור שוב מניו יורק, כמו לקבל מתנות בחינם, כמו לקבל חומר עבודה בלי שעשיתי כלום.
רק הסתכלתי על דברים ממקום אחר, מעיניים אחרות.
אחת התמונות שמצאתי הייתה תמונה שכביכול כשחזרתי מניו יורק נראתה לי סתמית ולא מעניינת, כי כולם מצלמים את זה, כי זה הכי תיירותי בניו יורק.
אבל השבוע כשהסתכלתי שוב על הצילום הזה, באותו הרגע התרגשתי כל כך מהצילום הזה, מהרגע ההוא, בבוקר נעים בסנטרל פארק, ביחד עם המשפחה האהובה שלי, בעיר האהובה שלי, עם מילה אחת, שמבחינתי בימים אלו אומרת הכל.
IMAGINE
תדמיינו.
תחלמו.
תאמינו.
אמא שלי תמיד אומרת לנו אם לא חולמים לא מתגשם החלום.
אני לגמרי חיה לפי האמונה הזאת.
ואני חולמת המון בזמן האחרון.
חולמת בגדול. הכי גדול שאני יכולה.
ואני מאמינה שעם הרבה אמונה ועבודה קשה החלומות שלי יתגשמו.
בלי לשים לב והודות לחברתי ציפי, בדיוק היום מציינים 31 שנה לרצח ג'ון לנון. אינטואיציה, הרגשה?
כבוד. זה בעיקר מה שאני מרגישה לאיש היצירתי הזה.
במהלך העברת קבצים מההארד דיסק החיצוני שלי למחשב נתקלתי בחומר הגלם מניו יורק 2008.
כשאני חוזרת מחו"ל יש לי תמיד ריטואל קבוע, להטעין את כל כרטיסי הזיכרון למחשב, להתחיל לסדר בתיקיות ולמיין ולהכין תיקייה של "נבחרות". אותן תמונות וצילומים מרהיבים שעולים לדרגת "צילום גדול" שלי וככל הנראה יודפסו , יכנסו לאלבום וישמשו אותי לשלל עבודות ואופציות למתנות לאוהבי מנהטן.
אבל, השבוע, החלטתי לעבור שוב על חומר הגלם, כי משהו בי אמר לי שדברים שרואים ב 2011 לא רואים ב 2008.
מה שהתברר כממש נכון, ולהפתעתי, תדהמתי ושמחתי הרבה, "גיליתי" צילומים מדהים של ניו יורק שלא חשבתי לרגע בזמנו ששווים להיכנס לתיקיית הצילומים שלי.
זה היה כמו לחזור שוב מניו יורק, כמו לקבל מתנות בחינם, כמו לקבל חומר עבודה בלי שעשיתי כלום.
רק הסתכלתי על דברים ממקום אחר, מעיניים אחרות.
אחת התמונות שמצאתי הייתה תמונה שכביכול כשחזרתי מניו יורק נראתה לי סתמית ולא מעניינת, כי כולם מצלמים את זה, כי זה הכי תיירותי בניו יורק.
אבל השבוע כשהסתכלתי שוב על הצילום הזה, באותו הרגע התרגשתי כל כך מהצילום הזה, מהרגע ההוא, בבוקר נעים בסנטרל פארק, ביחד עם המשפחה האהובה שלי, בעיר האהובה שלי, עם מילה אחת, שמבחינתי בימים אלו אומרת הכל.
תדמיינו.
תחלמו.
תאמינו.
אמא שלי תמיד אומרת לנו אם לא חולמים לא מתגשם החלום.
אני לגמרי חיה לפי האמונה הזאת.
ואני חולמת המון בזמן האחרון.
חולמת בגדול. הכי גדול שאני יכולה.
ואני מאמינה שעם הרבה אמונה ועבודה קשה החלומות שלי יתגשמו.
בלי לשים לב והודות לחברתי ציפי, בדיוק היום מציינים 31 שנה לרצח ג'ון לנון. אינטואיציה, הרגשה?
כבוד. זה בעיקר מה שאני מרגישה לאיש היצירתי הזה.
צילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות
לרכישת הצילום: http://market.marmelada.co.il/products/18163
