‏הצגת רשומות עם תוויות וינטג. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות וינטג. הצג את כל הרשומות

יום שני, 6 באוקטובר 2014

שיר פרידה לקיץ שהיה - עד הקיץ הבא


אני מאוהבת בסתיו, בחילופי העונות, בעננים, ברוח הקרירה לעת ערב.
אבל לא ידעתי שיהיה לי כל כך קשה השנה עם סוף הקיץ.
כבר סיפרתי לכם,  בפוסט הזה, על השינוי שעברתי השנה לכל מה שקשור לשמש וקיץ וים, ואני חייבת להודות, שאני כבר מתגעגעת ומנצלת כל יום חמים ללכת לבריכה או לים.


 


 אז לפניי שהגשם מגיע ושוטף איתו את כל חוויות הקיץ, קבלו את שמלת הוינטג' שקניתי הקיץ, ובגלל המלחמה לא הספקתי ללבוש, אז לובה חנכה אותה בפעם הראשונה ובצורה מאוד סטייליסטית מצידה שילבה אותה עם נעלי מינט משגעות, עגילי עוגן של לילה מיי ואיפור מדוייק ושיער ירוק (!!!) וביחד יצאנו למקום האהוב עליי ביותר, פארק הירקון לסיבוב בשמש הנעימה, לשיר לנו שיר פרידה מהקיץ שהיה.




רגעים קטנים של אהבה בין בתים קטנים בצפון הישן של תל-אביב, גרניום אדום שפורח בקיץ ומתאים בשלמות קייצית לשמלה האדומה.






עד הקיץ הבא.


  שמלה: וינטג' (אוסף פרטי) נקנתה בילדותי השנייה בכפר מסריק, עגילים- לילה מיי, נעליים- מודקלות' 

סטיילינג איפור: לובה שרגא

צילום ועריכה: ענבל גבור



יום חמישי, 26 ביוני 2014

חמישי טיפוגרפי #135 - לטרסט עברי

יום שבת בבוקר, אני קמה מוקדם, ממש מוקדם, ויוצאת לכיון העיר התחתית בחיפה.
רבות כבר כתבתי על שוק הפשפשים בחיפה, וכל כמה שבועות אני הולכת להסתובב ולחפש מציאות שוות מהשוק.
שבוע שעבר במהלך חיפושי בין ים של כוסות קריסטל במטרה למצוא את כלי הזכוכית המיוחדים ביותר מצאתי שקית קטנה ודקה, שקופה ומלאה בכל טוב.
קרוב לכ-20 דפי לטרסט ישנים, בפונטיים עבריים עוד משנות ה-70, דפים חצי משומשים וגם דפים מלאים לגמרי.
הייתי על גג העולם! כמובן שכששאלתי את המוכר למחיר החבילה, הוא בכלל לא ידע את הערך שלהם ותימחר לי את הכל ב-5 ש"ח.
קפצתי משמחה, בלב, שלא יעלה את המחר בטעות.
חזרתי הביתה והתחלתי לבחון את הפונטים ואת כל אוסף האותיות השחורות שנפלו לידי ואז התחלתי להבחין במשהו מאוד מעניין.
האופן שבו אדם "מגרד" את האות, יכול להגיד הרבה מאוד על האופי שלו או אפילו על מצב הרוח שלו באותו הרגע.
יש כאלה שמגרדים את האות לפי הצורה המדוייקת של האות, כך תוכלו לראות איזו אות הייתה פה פעם, או הגירוד היותר "מבולגן" ויותר אינטואטיבי שמגרדים מעלה ומטה עד שכל האות יורדת לדף.
אותי זה ריתק.
ואז עלו המחשבות והתהיות, איפה הדפים הללו היו קודם, אולי דפי הלטרסט הללו היו במשרד מפואר ושימש לכותרות למסמכים חשובים או שאולי הם היו בכלל של איזה מעצב בשנות ה-70. מי יודע.

כשהתחלתי לצלם את דפי הלטרסט, גיליתי שמעצם הגירוד של האותיות, ובכך שחסרות אותיות בתוך השורות, הדבר מייצר טיפוגרפיה מעניינת ומיוחדת שיוצרת עניין ויזואלי ולפעמים אף בצבעים שונים, אם השתמשו בעטים כחולים או אדומים או אפילו בעיפרון.

מציגה לכם מסע קצר בזמן לתוך דפי הלטרסט העבריים הישנים שרכשתי.





































יום שבת, 23 ביוני 2012

מי אמר שאי אפשר לקנות אהבה?

בוקר, אני מרגישה שישנתי יותר מידיי ואני מתעוררת בבהלה. אני בטח מאחרת לעבודה.
לרגע אחד אני נלחצת עד שאני מבינה, יום שישי היום. אין עבודה.
אני מחייכת לעצמי ומסתובבת לצד השני.
אבל כמו כל בוקר הראש כבר התעורר ומתחיל לעבוד אז לחזור לישון לא בא בחשבון.
אני מתחילה את היום לאט, עם ארוחת בוקר מפנקת שהכנתי לעצמי.
ביצה, לחם וריבות מבית אמא.
מתארגנת ליציאה מהקור של המזגן הנעים לחום המזעזע של הקיץ התל אביבי ויוצאת לדרך.
יום חדש, יום חופשי לעשות את כל מה שאני אוהבת בעיר הזאת.
אני עולה על אוטובוס ומגיעה היישר לכיכר המושבות.
צומת בה כל כך הרבה דברים ממוקמים סבביה.
אין ספור חנויות וספקים שמלווים אותי כבר זמן מה.
ותמיד שאני מגיעה לאזור אני מקבלת השראה. פתאום בא לי לעצור אצל כולם ולקנות משהו קטן אצל כל אחד.. אולי יצא מזה משהו חדש.
אולי יצוץ איזה רעיון.

אבל הבוקר הזה הלכתי רק למקום אחד.
מקום קסום בו אני יכולה להיות שעות.

ב.ש. גוטסגנדה חותמות

בין שלל אותיות, מספרים וחותמות, אני מרגישה תחושות שאני לא יודעת איך לתאר במילים.
אז אני פשוט מצלמת.
כל הזמן, לא מפסיקה לצלם.

האמת שהפעם באתי בשביל חותמת מסויימת אחת, שלצערי נקנתה לפני שהספקתי לרכוש אותה בעצמי.
ונורא רציתי את המקורית שבזמנו ראיתי למרות שכמובן אני יכולה להזמין לי בדיוק אחת כזאת חדשה.
אבל אני לא חובבת של דברים חדשים אם יש את אותו הדבר ישן, טוב ועם סיפור מאחוריו.
אז בגלל שכבר הגעתי לחנות והחותמת המיוחלת לא נמצאה, הייתי חייבת לצאת משם עם מתנה אחרת לעצמי..
אז כשחשבתי מה באמת אני רוצה למצוא בין ערמת החותמות היישנות שיש בחנות, עצרתי ושאלתי את עצמי: " מה אני באמת מחפשת, מה אני באמת רוצה?".
והתשובה לכך לא אחרה לבוא והמוח שלי ישר חשב ואמר, אני רוצה אהבה!
חשבתי לעצמי, מה הסיכויים למצוא אהבה בין כל החותמות הלא מתאימות האלה?
חותמות צהל, וחותמות של סודי ביותר, חותמות של מספרים וכאלה באנגלית בכלל.
אבל אפשר למצוא אחת אם מחפשים!
כי הרי אני יודעת שהיא שם, לא חדשה שהכינו במיוחד בשבילי, אלא ישנה, טובה ועם סיפור מאחוריה.

אז מי אמר שאי אפשר לקנות אהבה?



שבת רגועה ומלאה בהשראה! :)

יום ראשון, 18 בספטמבר 2011

מזוודה וניו יורק


שבוע טוב חברים,
אז לאן טסתם הקיץ? לאן אתם מתכננים לטוס בחגים?


רבות דיברתי על אהבתי לניו יורק, אבל האם דיברתי על הגעגוע..?
לפעמים עובר בי געגוע כל כך גדול שאני שוקלת לקחת מזוודה ולהעלות על הטיסה הבאה..
רק בשביל להסתובב בעיר.
קצת.. ואז לחזור..



מזוודת וינטג' שראיתי פעם בשוק הפשפשים ביפו עשתה לי בדיוק את אותו החשק..

-------------------

מאחלת לכם שבוע מקסים, מלא חלומות וחוויות.


ענבל

(C) כל הזכויות שמורות- כל הצילומים: ענבל גבור ל"החומרים הקטנים מהם עשויה השראה".

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...