אני צריכה חופש.
אני מרגישה את זה בכל רגע ורגע..
אני והבוסית שלי יושבות אחת ליד השניה ומפנטזות יחד כל אחת על הטיול החלומי הבא שלה.. ככה להעביר את היום ...
בא לי חופש אמיתי, להתהלך ברחובות רחבים, לצלם, למצוא מציאות בשוקי פשפשים,
לפנות פניות לא ידועות ולמצוא רגעים קטנים של אושר.
רבות סיפרתי על געגועי העזים לניו יורק,על ערגתי לפריז על כמיהתי לסן פרנסיסקו.
ואין דרך יותר אמיתית להעביר שוב את תחושותיי מאשר בלוח השראה
עם קצת עצב על החופש הנכסף והכל כך רחוק כרגע..
1 // 2 // 3 // 4 // 5 // 6 //
וצילום אחד שלי, של ניו יורק, שלי.
אני מרגישה את זה בכל רגע ורגע..
אני והבוסית שלי יושבות אחת ליד השניה ומפנטזות יחד כל אחת על הטיול החלומי הבא שלה.. ככה להעביר את היום ...
בא לי חופש אמיתי, להתהלך ברחובות רחבים, לצלם, למצוא מציאות בשוקי פשפשים,
לפנות פניות לא ידועות ולמצוא רגעים קטנים של אושר.
רבות סיפרתי על געגועי העזים לניו יורק,על ערגתי לפריז על כמיהתי לסן פרנסיסקו.
ואין דרך יותר אמיתית להעביר שוב את תחושותיי מאשר בלוח השראה
עם קצת עצב על החופש הנכסף והכל כך רחוק כרגע..
וצילום אחד שלי, של ניו יורק, שלי.
הסימן שאלה בתחילת הפוסט עדיין לא הפך לסימן קריאה, יש לכם עצות?
איך נשארים מפוקסים עם כאלה חלומות..?
צילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות
