אבא שלי, או כמו שאני קוראת לו, אבוש, אוהב מאוד את הגינה שלו. מה זה אוהב, משוגע על הגינה שלו.
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת את אבא מטפח כל מטר בגינה בבית בו גרנו בילדותי.
עציצים תמיד היו חלק גדול מאוד מעיצוב הבית, חלק בלתי נפרד מהסלון, פינת האוכל ואפילו עליית הגג.
שנים הוא חלם על גינה גדולה, וגם בהעדר בית פרטי, תמיד טיפח את החצר המשותפת שהייתה לנו כשהייתי קטנה.
עצי תפוזים ושסק, ערוגות שלמות של כובע נזיר.
דשא ירוק תמיד בצבץ בצידי השבילים ואוירת פרדס שררה בגינה הקטנה.
כשעברנו לבית פרטי, אי שם בסוף שנות ה-90, החלום הגדול של אבי, סוף סוף התגשם ובאחד הבקרים הראשונים שלנו בדירה, אני ואבא קמנו ב 5 בבוקר כדיי לקבל את פניי משאית הדשא שבאותו היום כבר כיסה כמעט כל חלק וחלק מהגינה.
מאז
(חמסה, חמסה, חמסה:) אין יום שאבי לא מקדיש כמה דקות אם לא שעות של יחס, חום, אהבה ומים לעציצים, לפרחים ולגינה הפרטית שלו.
לקראת ט"ו בשבט המתקרב ובא החלטתי להיעזר באבא היקר שלי ולבקש ממנו טיפים לשמירה על צמחי הבית.
Plant Inbalgibor TP
ט"ו בשבט שמח! ושכל יום נראה אהבה לצמחים!! :)
*עיצוב: ענבל גבור
© כל הזכויות שמורות לבלוג "החומרים הקטנים מהם עשויה השראה"
©
* השימוש בחומר להדפסה הוא בחינם ולשימוש פרטי בלבד.
* אין למכור או להשתמש בחומרים הגרפיים למטרות פרסום או רווח!
