‏הצגת רשומות עם תוויות ספר. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ספר. הצג את כל הרשומות

יום חמישי, 26 בנובמבר 2015

להעצים את היום

אני כל הזמן מחפשת דרכים חדשות להחדיר עוד יותר מוטבציה ליום העבודה שלי.
עוד השראה, עוד ידע וההעשרה. עוד מוזיקה שתעשה טוב, עוד ספר טוב שיעשיר את הידע שלי, עוד הרצאה שתפיל לי עוד איזה אסימון.

הפעם החלטתי לאסוף לי וכמובן גם לכם קוראי היקרים, כמה טיפים איך להעצים את היום- יום שלנו מבחינת מוטיבציה ואמביציה.

* הצהרות חיוביות-
יש בהן משהו מעצים, מחזק, הן דרך נפלאה להתחיל את היום במוטיבציה גבוהה


אני שומעת אותן בתחילת היום, מה שנכנס, נכנס, מה שחשוב, נשאר במוח.


*  לתלות את לוח ההשראה שלי ממש מול העיניים- לוח ההשראה שלי מעוצב ונבנה בדרך כלל בתחילת שנה. או כשאני מרגישה שאני צריכה לסדר ויזואלית מחדש את הכיוון שלי.
אבל עד היום הוא היה מונח על השולחן, מאחורי המחשב, או ברחבי הסטודיו.
עכשיו הוא ממש מול העיניים שלי . בקיר שמולי. אני רק מרימה את הראש, והדיוק חוזר אליי. לוח ההשראה שלי מזכיר לי למה אני עושה כל דבר שאני עושה ביום שלי.




* לקרוא חצי שעה ספר בבוקר- 
אחרי שנים שנכנסתי למיטה עם ספר והעיניים נעצמו לי כבר בפסקה הראשונה, או שקלטתי שאני קוראת את אותה שורה 20 פעמים ולא מבינה מה אני קוראת. התחלתי לקרוא בבוקר.
כשהראש שלי מפוקס, קולט וסופג את החומר שאני קוראת. (כן, אני קוראת בדר"כ ספרים מעשירים ומלמדים, פחות פרוזה). לכן, אני משתדלת לפחות פעמיים בשבוע לקום יותר מוקדם ולקרוא חצי שעה ספר מעשיר. ביחד עם הקפה או התה. בשקט. 

* לעצור לנשום- 
יש רגעים ביום שבאמת אני לא מבינה מה קורה היום, אני לא מפוקסת, לא מרוכזת, לא מסיימת אף משימה.
בקיצור, לא במיטבי. אז איך אני מצליחה בכל זאת להעצים את היום שלי אם הוא יום לא משהו...
אני עוצרת.
אני נושמת.
ואם משהו מעצבן אותי אני מזכירה לעצמי שהכל קורה לטובתי.
אני שמה לי מוזיקה טובה שמעלה לי את התדר. אני קמה לרקוד לרגע.
אני מתחברת חזרה לעצמי. אם לרגע הלכתי לאיבוד.






מוזמנים להיכנס לקבוצה הסודית שלי בפייסבוק "לפעול מתוך אהבה" בה אנחנו מעצימים ומחזקים אחד את השניה כל יום, גם בימים טובים וגם בכאלו שפחות.

מוזמנים באהבה
https://www.facebook.com/groups/1036831776349120/

יום רביעי, 14 בינואר 2015

הספרים שקראתי השנה (ואתם חייבים לקרוא גם)




למי שעוקב אחריי באינסטגרם, תמיד רואה אצלי אחת לכמה זמן תמונה שלי ושל הספר הנוכחי שאני קוראת. בדרך כלל, אני קוראת ארבעה ספרים בו זמנית ומדלגת לפי מצב הרוח שלי, בין הפרוזה האחרונה ולבין 2-3 ספרים "מלמדים".
מה זה אומר ספרים מלמדים, ספרים שגורמים לי לחשוב, שמניעים לפעולה, שמכניסים לי ידע למוח או תובנות לנפש.

אז, בזכות החורף, שהוא זמן מושלם להתכרבל עם שמיכת צמר וספר טוב על הספה.
קבלו את הספרים הטובים ביותר שקראתי השנה ושאתם חייבים לקרוא גם!


1. אתה יכול לרפא את חייך, לואיז היי
לואיז היי היא סופרת המאמינה בכוח המחשבה לריפוי ושינוי חיינו. היא כתבה עוד ספרים נוספים שמוגדרים "SELF HELP" ובאים לעזור בעזרת חשיבה חיובית, ועבודה עצמית לאהוב את עצמנו ולשנות את חיינו לטובה.
את הספר הזה מצאתי ברחוב, על ספסל, כאילו חיכה לי ברגע הנכון, ביום מדויק. קראתי אותו בשקיקה, סיימתי פעם אחת, קראתי שוב כולל סימוני עמודים ומירקור משפטים חשובים ועוצמתיים.

2. הרשימה, יובל אברמוביץ'
יובלי אברמוביץ התחיל את מסעו לפני שנים כשפתח מחברת והתחיל לכתוב את כל מה שהוא רוצה להשיג בחיים, אחרי המון שנים הוא החליט גם לפתוח בלוג ולשתף את כל העולם ברשימה עדכנית של כל הדברים שהוא רוצה להשיג תוך 400 ימים ומפה לשם הבלוג הפך להיות תופעה בינלאומית עם אין ספור רשימות של אנשים מכל העולם וכך נוצר הספר " הרשימה" שמגולל את סיפורו של יובל ומלא בכלים שימושיים על איך לכתוב רשימות להגשמת החלומות שלנו, איך לכתוב את הרשימה בצורה הנכונה ביותר שיהיו גם תוצאות וסימוני וי!

3. ארבע ההסכמות - דון מיגל רואיס
ספר קצר עם 4 הבנות שכל אחד צריך להפנים כדיי לחיות חיים יותר שמחים, שלווים וטובים. הוא ספר קצר אך חשוב. מאוד.

4. לחיות מתוך שמחה + צמיחה רוחנית - סאנאיה רומן
את הספר "לחיות מתוך שמחה" קראתי בפעם הראשונה אחרי שהשתחררתי. קראתי אותו לאט, פרק פרק והתחלתי להבין איך אני רוצה לחיות, מה אני רוצה לשחרר ועשיתי את העבודה שילדה בת 20 יכולה לעשות רוחנית. אחרי שסיימתי אותו, קראתי אותו שוב בגיל 22, אח"כ שוב בגיל 24 ומאז סימנתי לי את כל הדברים החשובים בספר והוא יושב ליד המיטה שלי מאז, ממורקר, ושם בשבילי כשאני צריכה להזכיר לעצמי נקודה כזו או אחרת בנוגע לחיים שמחים.
אני חייבת הדגיש שהספרים האלו הם לא לכל אחד, לדעתי הם בספקטרום הרוחני פלוס, לכן, רפרפו בראשון ותראו אם אתם בכלל מתחברים למילים שבספר.
הספר השלישי בסדרה של הספרים האלו, הוא "צמיחה רוחנית" שאני עדיין באמצע קריאת הספר. אני קוראת אותו בקצב שלי, חוזרת על פרקים כדיי לחדד דברים מסויימים ונותנת לפרקים להתאים לי ביחס לתקופות בחיי.

5. השראה יומית- רובין שארמה 
את הספר הזה קיבלתי מאבא שלי שקיבל אותו כמתנה מהעבודה ולא התחבר, ואצלי הוא מצא מקום כבוד ממש ליד המיטה, הוא מלא משפטים מחזקים, מנחמים, מייעצים, מחדירי מוטיבציה ובעיקר מעוררי השראה!!
אני תמיד חוזרת אליו לדפדוף נוסף, שוב ושוב שוב.
דבר נוסף שאני עושה עם הספר הזה, הוא פשוט לשבת רגע, לקחת נשימה, ובהתכוונות מלאה לפתוח את הספר בעמוד רנדומלי. התשובה שחיפשתי, או השאלה שלא נשאלה ומחכה לצאת כבר תבוא אליי מהדף שמולי.

6. הצלחה - ג'נה פינקוט
אוסף מכובד של ציטוטים על הצלחה של אנשים חשובים ומוצלחים. על הישגיות, הצלחה לאורך זמן, התמודדות עם כשלון ועוד עצות מרתקות.




אז נכון, אלו לא המלצות על פרוזות וספרי מתח, אבל אלו ספרים ששינו את דרך ההסתכלות שלי על הרבה דברים בחיים, גרמו לי לעבור תקופות לא קלות ובעיקר עוררו בי השראה!
בזכות הידע שרכשתי מהספרים האלו אני שמחה יותר, מבינה יותר, יצירתית יותר ואוהבת יותר. את עצמי ואת הסובבים אותי.

אם יש לכם המלצות על ספרים דומים ששינו לכם את החיים או אפילו תרמו בשורה או שתיים לשוני גדול, שתפו אותי כאן בתגובות או בעמוד הפייסבוק.

יום שלישי, 12 באוגוסט 2014

עכשיו אני- הספר!

טלפון, על הצג, מיה לנדאו.
תמיד כייף שמיה מתקשרת.
היא מספרת לי בהתרגשות שהיא הולכת להוציא ספר, אני מתרגשת איתה וישר יודעת, הוא יהיה הצלחה מסחררת. ברור שאני רוצה לעצב אותו!!!!

חודשים של בניית שפה, איורים, צבעים, אלמנטים, טקסטים ועוד טקסטים ועוד קצת טקסטים.
יישורים ימינה, למרכז, לבלוק, לשמאל, להקטין, להגדיל, לרווח.
לעצור.
לבכות קצת, להתאושש משברון לב.
לקבל חיבוק, כי היופי בעבודה עם נשים שיש מקום להכיל את הרגשות שלנו, גם בימים לא טובים.
להבין שהעבודה מכניסה שמחה ולהמשיך.
להמשיך לעצב, להזיז ימינה, להקטין, לרווח.
לעצור.
מלחמה.
לדבר, להסתמס, שוב לדבר, לבדוק שהכל בסדר.
לסגור לדפוס. לתקן, שוב לסגור לדפוס.
לנשום.
לקבוע יום לבדיקות דפוס. רגע. יורים על נס-ציונה?
לבטל את הדפוס.
לקבוע יום אחר.
להיפגש באמצע הדרך בין אזעקה לאזעקה.
להגיע לבית דפוס, לשמוע את מכונת הדפוס, לראות עמוד ראשון בצבע על נייר.
להתרגש.
לאשר את הורוד.
לאשר את הטורקיז.
לאשר את הצהוב.
להתרגש.
לצלם את הדפים יוצאים מהמכונה, ועוד דף, ועוד לוח ועוד צבע.
להתרגש.
לחזור הביתה ואחרי יומיים לקבל תמונה בנייד, הספר מוכן.
להתרגש.

צילום: יעל ונעמי צלמות

הספר "עכשיו אני" של מיה לנדאו הוא ספר חובה לכל בעלת עסק של אשה אחת.
הוא מספר את כל מה שבעלת עסק צריכה לדעת ולעשות מבחינת שיווק, יח"צ ואיך לבנות את המותג שלה.
הוא מלא בידע שמיה מלאה בו, בסיפורי מוטיבציה, בהסברים מפורטים על תהליכי שיווק והכי חשוב, יש בו חלק שלם של דפי עבודה לבניית קמפיינים ואסטרטגיות שיווקיות ל4 רבעונים. זאת אומרת, שנה שלמה של עבודה, מסודרת, נכונה ומעוצבת כמובן :)



ובנימה אישית, היה לי העונג והכבוד לעצב את הספר של מיה, הוא כלי חשוב, והוא גם היה חלום גדול של מיה,
ולהיות חלק מהגשמת חלומות זה תמיד מרגש.
גאה בך, מיה יקרה, על הגשמת החלום האדיר הזה והפצת הידע שלך לעוד המון נשים.


עוד על הספר והסברים יותר מפורטים על התוכן תוכלו לקרוא בבלוג של מיה לנדאו
בפוסט הבא:
http://maya-landau.blogspot.co.il/p/blog-page_6.html

מוזמנות לרכוש את הספר בלינק הבא:
https://mayabook.cashcow.co.il/




יום חמישי, 3 באפריל 2014

חמישי טיפוגרפי #133





לא בכל יום קם אדם עם אהבה גדולה לטיפוגרפיה העברית ומחליט לתעד אותה, לחקור אותה ולהוציא עליה ספר.
לפעמים זה גם כלכלית בלתי אפשרי.
לכן קמו פרויקטים תומכים ויצירתיים כמו זה, כדיי לתת במה ואפשרות להגשמת חלום.


יהודה חפשי, חוקר טיפוגרפיה עברית, מעצב גרפי ומרצה בכיר לעיצוב ולטיפוגרפיה באקדמיה לאמנות ועיצוב בצלאל החליט להוציא לאור ספר על צבי נרקיד יוצר האותית העבריות ומעצב שלקח חלק אדיר בתרבות הישראלית.

מוזמנים להכנס לסרטון בפרויקט של האדסטארט, להכיר ואם תתחברו גם לעזור להוצאת הפרויקט הזה לאור.


יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

מחשבות על כתיבת ספר



"ידעתי שתמיד לפני הגשמת החלום מגיעים הספקות. מה יהיה אם נתאכזב כשנגשים את החלום? אוקיי, הגשמנו את החלום מה עכשיו?אלה שתי סיבות שאנשים לא אוהבים להגשים את החלומות שלהם. הם מעדיפים לשמור אותם לא מוגשמים, כי אז הם לא יכולים להתאכזב, ובנוסף, נותרת להם סיבה לחיות - הם עוד לא הגשימו את החלום שלהם. בגלל זה תמיד תשמעי אנשים מדברים בערגה על חלומות שיש להם - לפתוח עסק, לעבור לגור בגליל, לטייל שנתיים בעולם , ותמיד הם יוסיפו עוד שתיי מילים לחלום - "יום אחד" . יום אחד אני אעשה זאת, רק שהיום הזה אף פעם לא מגיע, אף פעם."

אילן הייטנר 

 


קראתי את שלושת ספריו של אילן הייטנר, נשאר לי עוד אחד."האידיוט המושלם".
וכל פעם שאני קוראת את הספרים שלו אני מגיעה לתובנות על המין הגברי התל אביבי מה שגורם לי לתהיות על המין הנשי התל אביבי מה שמכניס אותי קצת לדיכאון שעובר ברגע שאני ממשיכה לקרוא עוד כמה שורות מהספר של הייטנר.
כן, כזו אני, נהנת לקרוא ספרים.
בעיקר ברכבות.
זה עושה לי נעים.
מגרה לי את הדימיון ועושה לי חשק להתיישב ולכתוב את הספר שרץ לי בראש כבר שנים.ספר על חיי הרווקות שלי, ספר על תל-אביב ספר על ניו יורק, ספר על החיים.
כשהייתי בת 17 כתבתי את התסריט הראשון שלי.
אני לא חושבת שכתבתי על זה בבלוג אי פעם.
אבל לאחרונה עולה בי חשק עז לכתוב יותר.
לחזור לכתוב ממש.
זה חלק מאוד גדול ממני, הכתיבה. 
וכמו שכבר כתבתי בפוסט לפני שבוע.. זה תמיד בא בתקופות. מעגלי יצירה.

אני מחכה בשקיקה לקצת זמן חגים ושקט בהם אוכל להרגיש קצת ג'יין אוסטין או קארי בראדשו ולהתמסר לחשק העז שיש לי לכתוב.
אני גם צריכה למצוא מישהו שיתקן לי את מכונת הכתיבה שלי, הייתי שמחה להתיישב עליה ולהתחיל לכתוב כמה פרקים כמו פעם. עם הצליל הנפלא של כל שורה. תיקתוק האותיות על גבי הדף, אות, אות, כאילו אין עוד רעש בעולם, רק הצליל של האותיות כשהן יוצאות מהראש שלי לדף הלבן. תחושה נפלאה. מדיטציה לשמה. 
 מכאן: http://weheartit.com/entry/2573619?pgx=OpenMobileApp



אני אפילו אשתף אתכם שאתמול התחלתי לאסוף את כל החומרים שכבר קיימים אצלי שנים לכדיי קובץ אחד שיתחיל להראות כמו ספר בקרוב.

אני לא יודעת איך הוא ייראה עדיין, מה בדיוק העלילה ואם יש בכלל רגעי שיא בסיפור שלי, אני לא יודעת אם אי פעם אפרסם אותו, או אשתף אתכם ביותר מכמה רגעים בתהליך, אבל אני מתרגשת, בשביל עצמי, בשביל החלק הזה שבי, הכותבת, שהתעורר פתאום לגובה שהוא יותר מבלוגרית, משהו שהיה קיים אצלי מגיל צעיר וכמו כמה חלומות ילדותיים גם הוא נעלם עם השנים. ועכשיו הוא חזר והוא כאן כדיי להישאר. וזה מרגש אותי.
 מכאן: http://tattly.com/products/typewriter

את הקעקוע הזמני והמגניב הזה אפשר להשיג בTATTLY, אחת החברות היותר מגניבות שקמו לאחרונה והם מייצרים קעקועים זמניים, מלאי הומור ומאויירים נפלא לטעמי. אני מחכה כבר להזמין כמות מכובדת של קעקועים שיבדרו אותי ויעשו את יומי יותר צבעוני ושמח .


המשך שבוע לפני החגים נפלא


יום שני, 7 בנובמבר 2011

המסע היצירתי שלי עם גדעון עמיחי

בזכות הבלוג של גדעון עמיחי נחשפתי לאדם, לכתיבה ולהשראה.
בזכות הספר של גדעון עמיחי זכיתי לצאת איתו למסע יצירתי בכל העולם וישראל ולהנות מכל רגע.
כמו תמיד.
ועוד כמה תובנות במחווה לפוסט האהוב עליי מכל:

להיות יצירתית
לחלום
ללכת להגשים את החלום
לא להתייאש
להתעקש
לא לוותר
לנסות שוב
ללמוד כל הזמן, כל יום משהו חדש
להבין שאני לא מושלמת ולאהוב את זה
להסתכל על דברים מזווית אחרת
לטוס לתאילנד, למרות שלטוס 14 שעות בכיוון ההפוך לניו יורק נראה לי לא הגיוני
להתגעגע לניו יורק
לצלם כל הזמן, גם את הנעליים של עצמך
להתרגש מאיור
להתפעל מפרסומות
לחשוב מה היה הבריף
לנסות לחשוב מה אני הייתי עושה
להתבאס קצת שלא למדתי בבצלאל
להבין שלכל אחד יש את הדרך שלו
ולהמשיך לרדוף אחרי אתגרים בדרכי שלי
להפעיל את המוח היצירתי כל הזמן
ללמוד להיפתח, לשתף את כל העולם ולהנות מזה כל יום
לאכול כבד קצוץ ולחשוב על גדעון.



ממליצה בחום על הספר החדש של גדעון עמיחי " לא, לא, לא, לא ,לא, לא, לא כן.".
מסע יצירתי זו ההגדרה המדוייקת לספר נפלא ומלא השראה!

המשך שבוע מקסים :)
ענבל




צילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות

יום שני, 18 באוקטובר 2010

Eat Pray Love - לאכול להתפלל לאהוב





אז נכון הסרט עם ג'וליה רוברטס, ונכון הוא צבעוני ומרגש והפסקול שלו מהנה ביותר...(הנה מגיע ה 'אבל')
אבל...
למי שקרא את הספר ונהנה ממנו כל כך, אין סיכוי להנות מהסרט כמו שנהנה מהספר.
וזה לא שאני לא ממליצה לכל הנשים שקראו את הספר לרוץ לקולנוע. כי סרט עם ג'וליה זה פשוט תמיד כזה תענוג במיוחד שהוא משולב עם היופי של רומא, הצבעוניות והרוחניות של הודו והנופים של באלי.. אין מה לומר, מקסים.
רק אל תצפו שזה ירגיש בדיוק כמו שהרגשתן כשקראתן את הספר.

ועכשיו מילה על העיצוב של הספר.
שתיי העטיפות שונות בתכלית אחת מהשניה.
השימוש בחומרים אמיתיים כדיי ליצור את המילים רעיון פשוט ומבוצע בחוכמה.

אבל.. אני חושבת שהעטיפה בעברית משגעת!!! הנייר שנבחר לדפיס עליו כל כך משרה את האוירה של הספר. והאיורים מוצלחים ביותר. אהבתי! :)

כמו שאתם מבינים אני חושבת ששניהם מעולים, מה אתם חושבים?

ושוב, אם לא הבהרתי את זה מספיק, תקראו את הספר!!!

המשך יום מקסים ומלא השראה :)

יום חמישי, 23 בספטמבר 2010

חג רגוע

סוכות זה חג רגוע.. אין לחץ של מלא בישולים וארוחות, אין מלא ברכות והלכות. הכל ברגוע.

לפני כמה שנים ראיתי באופרה וינפרי ראיון עם אליזבת גילברט, מחברת הספר 'לאכול להתפלל לאהוב'.
אז עוד לא שמעו עליו בארץ. ושמעתי אותה מספרת את סיפורה על מסעותיה ואמרתי שזה בטח יהיה אחלה ספר.
ואז תרגמו אותו והוא נהיה רב מכר וכולם קנו וקראו אותו. ואני, אם כבר הספקתם להכיר אותי, שונאת ללכת אחרי כולם ולקרוא מה שכולם קוראים או לראות מה שכולם רואים.
אז חיכיתי שהבאזז יעבור ורק לפני כמה חודשים הייתה לי הזדמנות לקנות 3 ספרים ב99 (עוד איזה מבצע נחמד בצומת ספרים) ואחרי התלבטות קשה והמלצה של חברה ('את תאהבי אותו, הוא בול בשבילך') החלטתי לקנות אותו.
אבל.. כמו תמיד, אני קונה מלא ספרים ועדיין ממשיכה בזמני הפנוי לקרוא את אותו הספר בפעם החמישית.
אז כשראיתי שצילמו סרט מהספר ושלא אחרת מאשר ג'וליה רוברטס מגלמת אותה ונראה לפי הטריילר שהסרט מהנה במיוחד, קיבלתי החלטה.
אני חייבת להתחיל לקרוא את הספר, כי אני לא אעמוד בפיתוי וארצה מאוד לראות את הסרט, אבל אני לא מוכנה לראות את הסרט אם לא סיימתי את הספר, כי זה פשוט יהרוס לי את כל חוויית הקריאה ולזה אני לא מוכנה.
לכן, בחג רגוע זה יצאתי לגינה, אני הספר ושמיכת פיקה ונהנתי מצהרים שקטים של קריאת ספר.




נ.ב- התמונות צולמו מהפלאפון החדש והחתיך שלי NOKIA E 72 , נכון סבבה בשביל פלאפון?!

המשך חג רגוע ושליו

ענבל

יום רביעי, 23 ביוני 2010

יום עם הכרמלית בחיפה, זה נגמר בסושי

הכרמלית הוקמה בין 1956- 1959 והיא התחבורה התת קרקעית היחידה בישראל.
היא לא רכבת תחתית כמו הסאבווי  בניו יורק(למרות שלפעמים זה מרגיש קצת כמו הסאבווי:)
אלא היא פוניקולר, רכבל שנע על מסילה ותלוי בקרון שיורד או עולה נגדו.לעוד הסבר.

אז חוץ מהעבודה שסבי ז"ל לקח חלק מבניית הכרמלית (מטעם עבודתו בסולל בונה)
אני מאוד מחבבת את הכרמלית.
ובשנים האחרונות היא עברה שיפוץ ועיצוב מחדש שפשוט אי אפשר להתעלם מהדבר המעוצב ביותר שקיים בחיפה.

הכרמלית החדשה מלאה בציורי גרפיטי אבל לא מרוססים וכולה צבעונית ומלאה באווירה אורבנית צעירה ומגניבה.
לכן כשנסעתי למסיבת רחוב ותרבות לפני כמה חודשים ברחוב מסדה המפורסם ובו אחת התחנות של הכרמלית (לכרמלית יש שש תחנות בלבד) אז לפני כמה חודשים לא הייתי עם המצלמה ואכלתי את הלב כל הערב.. (תשאלו את עומר חברתי)
אז כפיצוי הבטחתי לעצמי שאני אעשה לי יום טיול בחיפה ו"אתפור" כמה דברים ביחד כולל נסיעה בכרמלית.

לכן, היום, ביום הכי חם בשנה, נכון ליוני 2010, שרב ורוחות מדבר עם חול שנכנסו לי לעיניים והעדשות שלי ממש לא אהבו את זה, העלתי את עצמי לאוטובוס לכיוון העיר התחתית ואחרי קניות ממושכות בחנות לציוד משרדי ואומנות וקניות קטנות ומפנקות בסניף המוזל של golf&co ברח' יפו בעיר התחתית, הגעתי לכיכר פריז וירדתי ללב ליבה של הכרמלית, המקום ממנו הכל מתחיל, התחנה הראשונה.


אחרי שירדתי בתחנת מסדה, וקניתי שני ספרי יד שנייה בחנות קטנה ומלאת כל טוב גולדמונד ספרים.
(אני חולה על סוזן פוליס שוץ)

שמחה ומרוצה מהקניה וממהירות מציאת החנות - היא ממש מול התחנה של הכרמלית.
שוב ירדתי לבטן האדמה ועליתי לי למרכז הכרמל, הלוא היא תחנת "גן האם".


חישבתי כיוונים ובפעם הראשונה אי פעם בתחבורה תת קרקעית- צדקתי! יצאתי בצד הנכון של הכביש!! :)
הייתי כל כך גאה בעצמי לרגע, עד שחטפתי שוב געגוע עז לסאבווי בניו יורק.. :(

דקה לפני שעליתי שוב לקומת האור והשמיים, הספקתי להתפעל ולצלם אין ספור פיגטוגרמות שלפי דעתי קיימות שם מזמן, עוד לפני המפלצות החמודות והצבעוניות. 
בתחילת מרץ 2012, בעקבות פוסט אחר שכתבתי קיבלתי מייל מרגש ממעצבת בשם קרן רוזן, שאחרי הצצה מהירה באתר שלה גיליתי שהיא אחראית לעיצוב המרשים של הפיקטוגרמות.
שאלתי את קרן קצת על הפרויקט שהתקיים לפני כ- 5 שנים וזה מה שקרן סיפרה לי:


"הפרוייקט בכרמלית זה פרוייקט של פני כמעט 5 שנים.
עשיתי אותו ביחד עם מעצבת נוספת בשם גליה עוזמו.
זה היה חלק מתערוכה שנעשתה בכרמלית ונקראה אם אני לא טועה אומנות בתנועה. האוצרת הייתה מעיין שלף
מי שהיום אוצרת בCCA.
הנושא של התערוכה סבב סביב חיפה והכרמלית עצמה והתערוכה נערכה בכל תחנות הכרמלית - הנסיעה בכרמלית הייתה בחינם ואפשרה נסיעה הלוך ושוב על-מנת לראות את כל המייצגים.
אנחנו למעשה בחרנו להתעסק עם כל מיני נושאים שמאפיינים את העיר מבחינת אתרים ,סטיגמות ,חלוקת העיר מבחינת היותה על הר (עיר תחתית,הדר, כרמל)
וכו.רצינו לשלב את המידע בצורה הרמונית עם העיצוב של תחנת הכרמלית ולכן בנינו מסגרות שדומות לשילוט הקיים."

תודה לקרן על ההסבר המפורט של תהליך העיצוב.
ועכשיו תוכלו להנות מהפיקטוגרמות הנפלאות האלה...


 
לא פחות מרשימות. אני אהבתי!

אם תהיתם מה עשיתי במרכז הכרמל בסוף הסיבוב המהנה הזה אז.. נפגשתי עם ידיד לצהרים בג'פניקה.

מנה ראשונה חובה- טטאקי טונה + 2 כוסות מים.;)


אצבעות שרימפס בטמפורה

פוטומאקי- ג'אפנקו- סלמון, אבוקדו, בטטה.

אח, סושי.
זו דרך לסיים יום סידורים ושופינג, לא? :)

יום רביעי, 26 במאי 2010

לקנות / לא לקנות?

קייט בינגמן-ברט היא מאיירת שהחל משנת 2002 מאיירת כל רכישה שהיא קונה במהלך חייה.
בבלוג המגניב שלה תוכלו לעקוב ממש מה היא קנתה אתמול.

בנוסף, חודש שעבר יצא לאור הספר הראשון שלה שכולל איורים של קניותה ושלל אוצרות עיצוביות..

אני מתלבטת..

האתר של קייט

מה אתם אומרים?

לקנות / לא לקנות?

יום חמישי, 22 באפריל 2010

חמישי טיפוגרפי #6

אני חושבת שאני כל הזמן מהללת את עניין הבלוגים וזה נשמע לפעמים כאילו גיליתי את העולם.
אבל אני חייבת לציין שאני מרגישה שמצאתי מקום משלי, לכתוב, לקרוא, לראות את מה שאני באמת אוהבת..
ולא את כל שאר הדברים בעולם שאין לי עניין אמיתי בהם.
לכן, למרות שהפרסום למעלה קורא לקרוא יותר ספרים ופחות בלוגים, אני אומרת.. גם וגם!!
לא אוותר על ספרים בחיים!!  אין כמו ספר טוב, או לדפדף בפעם הראשונה במגזין חדש.. עם ריחות חדשים ופרסומות לרוב.. :)

זה משהו קטן שעשיתי כמחווה לאותם מגזינים אהובים!

Long Live The PRINT

יום מקסים ומלא השראה :)

ענבל


יום שני, 19 באפריל 2010

גאווה ישראלית 2 - דוש


דוש ( קריאל גרדוש)1921-2000, היה קריקטוריסט ומאייר ישראלי שהמציא את דמותו של "שרוליק" הישראלי.

היום בבוקר כשישבתי מול המחשב נמנעת מלצפות בטלוויזיה בכל סרטי הזיכרון שגורמים לי לפרציי בכי לא נשלטים, ראיתי בזווית עיני על השולחן את הספר " אוי למנצחים" של אפרים קישון ודוש.
הספר מלא איורים מקסים של דוש והייתי חייבת לרגל יום העצמאות להעלות כמה איורים מקסימים ושימוש טיפוגרפי מדהים למילה שלום.



טיפוגרפיה מרשימה ביותר



אז, מקווה שכולכם יוצאים לחגוג את עצמאותנו, כי יש לנו מדינה יהודית אחת וארץ נהדרת!!


 יום העצמאות שמח ומלא השראה ציונית בצבעי כחול לבן - כי זה הצבע שלנו

ענבל
Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...