יום רביעי, 8 בספטמבר 2010

שנה הלכה שנה באה

כל ראש השנה אנחנו מאחלים שנה טובה.
מדברים על השנה החדשה בשיחות מוטיבציה מאחלים לה את כל האיחולים שאפשר. נותנים לה חיזוקים.
אבל בפינה, בשקט בשקט, יושבת לה השנה שעברה, וקצת נעלבת, כי אף אחד לא אומר לה תודה.
אנחנו קצת כפויי טובה.
היא זוכרת איך גם לה כמו לשנה החדשה עשו אותו דבר שנה שעברה. גם לה איחלו איחולים ושרו שירים. ברכו אותה והחדירו בה מוטיבציה. אבל מה עם קצת תודה על כל מה שהיא עשתה השנה.
אז לנו אין את חג ההודיה.
ואני חושבת שבראש השנה צריך לפני כל הברכות והאיחולים להגיד תודה.
תודה לשנה שעברה, תודה על כל מה שהיה לנו.
ולכן, אתחיל במסורת תודה נחמדה משלי:

תודה על שסיימתי את התואר הראשון בהצלחה
ועל טיול מפתיע ומאוורר לחו"ל.
תודה על שינויים ומעבר לעיר חדשה ועל דירה נפלאה.
תודה על בריאות טובה (אני לא חושבת שהייתי יותר מידי חולה)
תודה על ימי שישי וערבי חג עם המשפחה.
על ימי חול רגועים ועל כאלה שהיו לחוצים קמעה.
תודה על הציורים שלי שהגיעו ככה פתאום ועל הבלוג שלי שגדל וגדל כל יום.
תודה על הבנות קטנות ושעורים חשובים בחיים.
תודה על התאהבויות גדולות וסרטים גדולים (אוואטר, 500 ימים עם סאמר ועוד סרטים שעשו לי את השנה).
תודה על מוזיקה מופלאה ותחזוק קשרים רופפים.
תודה על שנה נהדרת ושתבוא עוד אחת נהדרת לא פחות.




תודה תש"ע
תשע"א טובה!

ענבל

אין תגובות:

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...