החומרים הקטנים מהם עשויה ניו יורק- ההשראה הגדולה ביותר - סיכום טיול

תמיד קורה לי אותו הדבר.
אני מתגעגעת, מפנטזת, חולמת ומדמיינת את ניו יורק בכל רגע אפשרי.
ואז אני מגיעה אליה.
גדולה, עוצמתית, רועשת, חמה ומחבקת ומצד שני קרירה ובודדה.
אני מגיעה ומרגישה בבית.

זו הייתה התחושה הראשונה שלי אי שם ב2006 כשיצאתי למדרכות הרחבות של ניו יורק, הרגשתי בבית.
תחושה מוזרה שלא הרגשתי באף מקום חדש. בטח שלא בחוץ לארץ.
ומאז בכל פעם שאני מגיעה אליה, התחושה חוזרת אליי, ובנוסף תחושות חדשות מגיעות גם הן.
ב 2008 הרגשתי יותר עצמאית, בטוחה וקלילה בעיר המוכרת לי. הגעתי סטודנטית ללא דאגות, בחופשה לפני סיום התואר. כייף הייתה התחושה העיקרית.

השנה, הגעתי ממקום אחר.
הגעתי מהעיר הגדולה האחרת, האחות התאומה הקטנה של ניו יורק, הגעתי מת"א. הגעתי אחרי הרבה זמן בלי חופש ומנוחה, מהתעסקויות שונות, מתשלומי חשבונות ודאגות של גדולים, מעבודה תמידית.
ובמיוחד הגעתי גם כבלוגרית.
אחרי 3 שנים שאני כותבת, הגעתי כדיי לתעד, לחפש ולמצוא השראה.
בדיוק כמו שאני עושה בארץ.
כבר הייתי בחו"ל כבלוגרית, זה נגמר עם המון פוסטים על סופיה, בולגריה.

אבל בניו יורק כבלוגרית לא הייתי. והרגשתי צורך להעביר את כל העיר אליכם.

הייתי כל כך שמחה להסתובב בעיר ולצלם.
היו ימים שישבתי על המיטה במלון עם המחברת שלקחתי איתי והתחלתי לכתוב רעיונות לפוסטים לכשאחזור.

חילקתי את זה לנושאים, לחומרים הקטנים מהם עשויה ניו יורק.

בסוף הטיול, אפילו התפנתי לצלם את סדרת הפוסטרים החדשה שלי, ועוד חלום התגשם.
הרבה שמחה הרגשתי בימי הטיול, הרבה שלווה.

דבר נוסף ששמתי לב שקרה במהלך הטיול הייתה ההתנתקות הנפלאה מהאייפון ומכל רשת חברתית אפשרית .. טוב, קפצתי לפעמים לאינסטגרם. (ראו תמונה מעל)
אבל הפייסבוק היה רחוק ממני ואני חייבת לשתף, שזה עשה לי ממש טוב.
שלא תתבלבלו, אני חיה על הפייסבוק. הוא כלי העבודה שלי, כלי השיתוף שלי וכמובן כלי השיווק שלי.
הוא כלי נפלא. אבל מבחינה נפשית, סוציאלית, חברתית, הוא בעייתי.
הוא לעיתים שקרי, נתון לספקולציות, ומשפיע במהירות על מצב הרוח, אם נותנים לו. :)
אני מוצאת את עצמי לפעמים מבולבלת ובהפרעת קשב קלה מרוב כל המסרים, התמונות והמחשבות שעולות בכל רגע נתון כשאני בפייסבוק.


לכן, אני משתפת אתכם, שלפעמים, מנוחה קטנה מהעולם הדיגיטלי, עושה מאוד טוב, לפעמים המקום הכי מרגיע ומעורר השראה, הוא הטבע. מקום לשקט נפשי.

השקט המחשבתי שהיה לי בניו יורק היה ללא ספק, ההשראה הגדולה ביותר שזכיתי לה בטיול.

 אני מודה על ההזדמנות הזו לנוח, להירגע ולהנות מכל היופי הזה.

יופי גדול שנתקלתי בו במהלך הטיול היה כמויות הפרחים.. אחרי הכל, הגעתי בדיוק באביב בניו יורק!

מה שגרם לי לשתף את כל חבריי בדף הבלוג בפייסבוק בכל הפרחוניות שנתקלתי בה...

  

אז.. קבלו את מגוון ה 'פרחים לשבת' שאני מעניקה לכם כל שישי, בדף הבלוג בפייסבוק , שיעשו לכם טוב, יזכירו לכם להתנתק קצת מהמחשב ולצאת לקבל השראה מהטבע!

שבת שלום וסופשבוע נפלא



ענבל