יש גם ימים כאלה
זה מה שכולם אומרים לי .
זו תקופה. זה יעבור.
עשיתי כבר הכל, קראתי ספר, החלפתי לספר אחר.
ראיתי סרטים, רומנטיים, מצחיקים.
סדרות אהובות רצו אצלי על המסך בלופ,
פרק אחר פרק,
בלי לעצור, בלי לחשוב
רק לבהות.
כלום לא עזר.
יצאתי להליכה לנקות את הראש,
אכלתי במסעדה עם אחותי.
ניסיתי להכריח את עצמי לנסות, אולי בכוח יעזור.
אבל זה רק החמיר את המצב.
חשבתי ללכת להסתובב בעיר, אבל כל מקום שיעשה לי טוב כבר סגור בשעות שאני מסיימת לעבוד.
אפילו יצאתי למסע שופינג של שלושה ימים.
גם זה לא עזר!
ואני מנסה לא להתייאש, לא לאבד את החיוך.
מנסה לצלוח את היום, לעבוד בהנאה.
להתקדם במטלות, להשתפר בעבודות.
למזלי יום שישי מתקרב וזה היום בו אני יוצאת אל העיר, ואולי זה יקרה,
אולי אני אמצא את ההשראה האבודה.
תגובה 1:
הי מתוקה, תתעודדי,היא תגיע! נשיקות!
הוסף רשומת תגובה