יש גם ימים כאלה

היום עבר עליי יום מאוד לא נחמד.
למרות שקמתי בתחושה מעולה. אופטימית מתמיד, מלאת ציפיות וחיוכים.
בכל זאת, חודש חדש, ועוד חודש נובמבר.
תמיד אני מרגישה טוב בחודש נובמבר. דברים חשובים קורים לי בנובמבר.
אמא שלי נכנסה להריון איתי בנובמבר. התגייסתי בנובמבר.ועוד כמה דברים חיוביים אחרים במהלך כל שנותיי..
אז בהתחשב שהיום היום הראשון לחודש נובמבר. קמתי שמחה!
היום הרע לא אחר לבוא כשהתקשרו אליי ממקום עבודה שמאוד רציתי לעבוד בו ואמרו לי שהם החליטו לקחת מישהו אחר. לא ארחיב עד כמה זה ציער אותי. והוריד לי את הבטחון לאותו היום. אבל לא היה לי זמן לשקוע ושעה אחרי כבר התארגנתי לראיון עבודה מאוד חשוב באחד ממשרדי הפרסום התל אבייבים ויצאתי לדרכי לראיון.
הראיון היה נוראי, קשה ובעיקר מעליב.
אני בדר"כ לא נותנת לאנשים שאני נפגשת איתם בראיונות להוריד לי יותר מידיי את הבטחון אבל לקבל הערות כמו..:
"אני רואה שיש לך חוש עיצובי". דבר כזה לא אומרים למעצבת עם תואר ראשון בעיצוב וצילום שחיה ונושמת עיצוב.
חוש עיצובי? כאילו הייתי איזו ילדונת בת 16 שמתחילה להבין שהיא אוהבת לצייר או להתעסק בפוטושופ.
מעליב.
יצאתי משם, מלווה בתחושות אמביוולנטיות, שאם לומר את האמת, ליוו אותי עוד לפני שנכנסתי לשם.
ידעתי שאני לא צריכה להיות שם אך באותו הזמן גם מאוד רציתי להתקבל למשרד ולמצוא עבודה בתחום.
 אחרי שנרגעתי מהראיון הנוראי. קניתי עוגת גבינה שחלמתי עליה כבר שבועיים ונהנתי מכל ביס.
ההורים המקסימים שלי ישר עודדו אותי בשיחות טלפון מלאות מוטיבציה ותמיכה.
ואחותי המדהימה התקשרה לספר לי שאם אני רוצה יש לי עבודה, זמנית אם ארצה, אבל משהו לבקרים שיעזור לי עוד קצת לשלם שכ"ד.

אז בנימה אופטימית זו...
אני לא נותנת ליום נוראי אחד להרוס חודש חדש שלם.

המשך שבוע אופטימי
וחודש נובמבר מצויין! :)

ענבל