יום רביעי, 28 באוגוסט 2013

מחשבות על כתיבת ספר



"ידעתי שתמיד לפני הגשמת החלום מגיעים הספקות. מה יהיה אם נתאכזב כשנגשים את החלום? אוקיי, הגשמנו את החלום מה עכשיו?אלה שתי סיבות שאנשים לא אוהבים להגשים את החלומות שלהם. הם מעדיפים לשמור אותם לא מוגשמים, כי אז הם לא יכולים להתאכזב, ובנוסף, נותרת להם סיבה לחיות - הם עוד לא הגשימו את החלום שלהם. בגלל זה תמיד תשמעי אנשים מדברים בערגה על חלומות שיש להם - לפתוח עסק, לעבור לגור בגליל, לטייל שנתיים בעולם , ותמיד הם יוסיפו עוד שתיי מילים לחלום - "יום אחד" . יום אחד אני אעשה זאת, רק שהיום הזה אף פעם לא מגיע, אף פעם."

אילן הייטנר 

 


קראתי את שלושת ספריו של אילן הייטנר, נשאר לי עוד אחד."האידיוט המושלם".
וכל פעם שאני קוראת את הספרים שלו אני מגיעה לתובנות על המין הגברי התל אביבי מה שגורם לי לתהיות על המין הנשי התל אביבי מה שמכניס אותי קצת לדיכאון שעובר ברגע שאני ממשיכה לקרוא עוד כמה שורות מהספר של הייטנר.
כן, כזו אני, נהנת לקרוא ספרים.
בעיקר ברכבות.
זה עושה לי נעים.
מגרה לי את הדימיון ועושה לי חשק להתיישב ולכתוב את הספר שרץ לי בראש כבר שנים.ספר על חיי הרווקות שלי, ספר על תל-אביב ספר על ניו יורק, ספר על החיים.
כשהייתי בת 17 כתבתי את התסריט הראשון שלי.
אני לא חושבת שכתבתי על זה בבלוג אי פעם.
אבל לאחרונה עולה בי חשק עז לכתוב יותר.
לחזור לכתוב ממש.
זה חלק מאוד גדול ממני, הכתיבה. 
וכמו שכבר כתבתי בפוסט לפני שבוע.. זה תמיד בא בתקופות. מעגלי יצירה.

אני מחכה בשקיקה לקצת זמן חגים ושקט בהם אוכל להרגיש קצת ג'יין אוסטין או קארי בראדשו ולהתמסר לחשק העז שיש לי לכתוב.
אני גם צריכה למצוא מישהו שיתקן לי את מכונת הכתיבה שלי, הייתי שמחה להתיישב עליה ולהתחיל לכתוב כמה פרקים כמו פעם. עם הצליל הנפלא של כל שורה. תיקתוק האותיות על גבי הדף, אות, אות, כאילו אין עוד רעש בעולם, רק הצליל של האותיות כשהן יוצאות מהראש שלי לדף הלבן. תחושה נפלאה. מדיטציה לשמה. 
 מכאן: http://weheartit.com/entry/2573619?pgx=OpenMobileApp



אני אפילו אשתף אתכם שאתמול התחלתי לאסוף את כל החומרים שכבר קיימים אצלי שנים לכדיי קובץ אחד שיתחיל להראות כמו ספר בקרוב.

אני לא יודעת איך הוא ייראה עדיין, מה בדיוק העלילה ואם יש בכלל רגעי שיא בסיפור שלי, אני לא יודעת אם אי פעם אפרסם אותו, או אשתף אתכם ביותר מכמה רגעים בתהליך, אבל אני מתרגשת, בשביל עצמי, בשביל החלק הזה שבי, הכותבת, שהתעורר פתאום לגובה שהוא יותר מבלוגרית, משהו שהיה קיים אצלי מגיל צעיר וכמו כמה חלומות ילדותיים גם הוא נעלם עם השנים. ועכשיו הוא חזר והוא כאן כדיי להישאר. וזה מרגש אותי.
 מכאן: http://tattly.com/products/typewriter

את הקעקוע הזמני והמגניב הזה אפשר להשיג בTATTLY, אחת החברות היותר מגניבות שקמו לאחרונה והם מייצרים קעקועים זמניים, מלאי הומור ומאויירים נפלא לטעמי. אני מחכה כבר להזמין כמות מכובדת של קעקועים שיבדרו אותי ויעשו את יומי יותר צבעוני ושמח .


המשך שבוע לפני החגים נפלא


תגובה 1:

Life you make אמר/ה...

שיהיה המון הצלחה... ושנה טובה

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...