יום רביעי, 29 בפברואר 2012

פרויקט 365 ימים של אושר- חומר להדפסה- חודש מרץ

חודש.
חודש ושבועיים החזקתי מעמד בפרויקט האישי שלי, פרויקט 365 ימים של אושר.
יום יום במשך חודש ושבועיים העלתי כל ערב רגע אושר ביום.
היו ימים שלא ידעתי מה לכתוב, שהרגע המשמח ביותר היה הרגע שאני אסגור כבר את המחשב ואכנס למיטה ורק אעצום עיניים.
 ולעומת זאת היו ימים שישבתי עם חיוך מול המחשב ולא ידעתי מה לבחור, איזה רגע מבין כל הרגעים המאושרים שהיו לי אבחר כרגע המאושר ביותר באותו היום.
ולאט לאט הבנתי שלא העיצוב של המשפטים ולא התגובות יגרמו לי להנות ולהמשיך להעלות כל יום משפט. זה הקשה עליי מעצם החובה, ההכרח להעלות לפייסבוק משפט ביום.
אבל, עדיין המשכתי לחשוב לעצמי, מה היה היום, רגע האושר שלי.
אני חושבת שזה משהו שעושה טוב. לעצמך, למחשבה, גורם להכל להיות יותר חיובי, יותר משמעותי ולא סתם עוד יום.
לכן, בגלל שלפעמים זה קשה לראות את השמחה בימים קשים, ולפעמים רק המיטה נראית כמו המקום המושלם.
גם בימים כאלה צריך שיהיה לנו דף קטן, שיזכיר לנו, לחשוב חיובי, להודות על כל הטוב שיש לנו ולכתוב, מה היה רגע האושר שלנו היום.

אז אחרי תגובות חיוביות מכל חבריי בפייסבוק, עיצבתי לי ולכם דף חודשי עם יום, תאריך ומקום כבוד לרגע האושר הפרטי שלכם.
עיצוב: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות- לשימוש פרטי בלבד
A4 3moment Ig Exp


תדפיסו לכם אותו, תתלו אותו על המקרר, תדביקו לשולחן העבודה, תקפלו ותשמרו ביומן.
לא משנה איך ומה נוח לכם, העיקר שתעצרו, תחשבו על רגע האושר שלכם ותחייכו!


ואם בא לכם לזכור יום שמח במיוחד, הכנתי גם קובץ של יום אחד בלבד.



תהנו :)


*כל הזכויות על העיצובים שמורות לענבל גבור ולבלוג "החומרים הקטנים מהם עשויה השראה" ©

* השימוש בחומר להדפסה הוא בחינם ולשימוש פרטי בלבד.
* אין למכור או להשתמש בחומרים הגרפיים למטרות פרסום או רווח!


יום שני, 27 בפברואר 2012

חלומות של יום שני

יום ראשון הוא תמיד יום אופטימי, תחילת שבוע, הכל חדש,הכל יכול לקרות.
יום שני הפך בלי מתכון ליום חלומות. יום בו אני חולמת על הדברים הגדולים והקטנים שאולי בעתיד יהפכו את השבוע שלי להיראות אחר לגמרי ולפי דעתי גם לטוב יותר.

חלק גדול מהחלומות שלי מתעסקים בנייר.
החלום הגדול שלי הוא לעצב ברכות, פוסטרים, לוחות שנה, סטיקרים וכל דבר שימושי ומעורר השראה שיש!!

הכרתי את החנות המקוונת בשם our paper store דרך הבלוג המקסים של אמה רוברטס, הבלוג נקרא EMMADIME


כשנתקלתי בווידאו המקסים הזה של מאחורי הקלעים של הפקת צילומים לחנות, לא יכולתי שלא להתרגש, לחייך, להתענג וכן, קצת לקנא ביופי שבעיצוב ובעיקר באווירת היצירתיות שסבבה בין המעצבת הצלמת, וכל השאר.
ללא ספק. חלום.



OurPaperShop BTS from Rocky Garza on Vimeo.


כנסו לבקר בבלוג של אמה  יש לה בלוג מקסים!!

המשך יום שני שמח ומלא חלומות

יום ראשון, 26 בפברואר 2012

חומר להדפסה

שבוע חדש, מטרות ישנות.
ימים שלמים, ימים קצרים.
כל כך הרבה להספיק, שלא נשכח שום דבר.
לקראת השבוע החדש, עיצבתי לי ולכם פתקית סדר קטנה,
שתעזור לכם לסדר את המחשבות ולהתקדם לעבר המטרות!


21x13 Neweek Exp Tp

כנסו לקישור, תורידו את קובץ ה PDF, תדפיסו לכם עותק אחד, שתיים כמה שתצטרכו,
הגודל הוא 21X13, ככה שניתן להכניס 2 עותקים בדף A4.

מקווה שזה יקל על השבוע, שיפחית את העומס ויסדר את הבלאגן בראש.

שבוע נפלא, חברים!!




*כל הזכויות על העיצובים שמורות לענבל גבור ולבלוג "החומרים הקטנים מהם עשויה השראה" ©

* השימוש בחומר להדפסה הוא בחינם ולשימוש פרטי בלבד.
* אין למכור או להשתמש בחומרים הגרפיים למטרות פרסום או רווח!


יום חמישי, 23 בפברואר 2012

חמישי טיפוגרפי #101

יום המשפחה היום!
מי שמכיר אותי יודע עד כמה אני קשורה למשפחה שלי.
אני מדברת עם אמא כמה פעמים ביום ואין מצב שאבא לא יודע בדיוק מה עבר עליי היום, שלא נדבר על תוכניות עיסקיות שמדוסקסות בסלון של הוריי כל סופשבוע שני לפחות.
אחותי ואני זה כבר יותר ממשפחה, היא החברה הכי טובה שלי וצלע חשובה במרובע המדהים שקוראים לו משפחת גבור.
אני אוהבת אותם בכל נפשי, זקוקה להם ונתמכת מתי שאני רק צריכה.
אני פה בשבילם תמיד והם בשבילי.
אנחנו גרעין אחד מלוכד, אוזן קשבת ומעגל יועצים תומך.
הבית שלי חשוב לי יותר מהכל. רבות דיברתי על הקושי שהיה לי לעבור מהבית של ההורים לעיר הגדולה.
ממוצקין הקטנה לדירה קטנה וגבוהה.
אבל אני חושבת שהמעבר, חוץ מהיותו מחזק, תרם רבות לתחושת ה"בית" שאני חשה כל שבועיים שאני עולה לצפון לסופשבוע בבית של ההורים.
הנסיעות, בדר"כ עם אחותי היקרה מהנות, מצחיקות ובעיקר פרודוקטיביות.
אנחנו תמיד עולות על רעיונות חדשים ושרות לפחות כמה שירים. ( מי שרה קול ב'? )
הסופשבוע מהנה, מלא באוכל, סרטים, צחוק ותכנונים עתידיים.
אנחנו תמיד נזכרים באחד הטיולים המשותפים ותמיד, אבל תמיד חולמים על הטיול הבא!


אבל אני רוצה לספר לכם היום על תחושת "בית" נוספת.
הבית הפרטי שלי, הבלוג שלי.
כבר שנתיים שיש לי מקום משלי, מקום בו אפשר לבוא לבקר אותי, אני תמיד מארחת טובה.
מקום בו אפשר לראות מה שלומי, מה ראיתי השבוע ומה עורר בי השראה.
הבלוג שלי נהיה חלק גדול ממני, כל כך גדול שאני כבר מרשה לעצמי להגיד שאני בלוגרית.
אף פעם לא חשבתי שכל השנים שכתבתי יומן יהפכו בסוף לעיסוק המרכזי והמהנה ביותר, שיתוף חיי.

אז ביום המשפחה הזה, ביום בו חוגגים את ה"בית" אני מודה למשפחה היקרה שלי שתומכת בי, מעודדת אותי ומחזקת אותי להמשיך ולתחזק את ה"בית" האישי והאינטימי שלי, הבלוג שלי.





יום המשפחה שמח!!

ענבל


עיצוב : ענבל גבור © כל הזכויות שמורות

יום שני, 20 בפברואר 2012

חלומות של אתמול

מאז שאני זוכרת את עצמי, אני יוצרת.
גוזרת, מדביקה, מכינה ברכות לאמא ואבא.
עוד מיימי מלחמת המפרץ הייתי באה עם אמא לעבודה שהיה גן עדן בשבילי.
אין ספור ניירות צבעוניים, מספרים דבק ומכונת צילום.
הייתי מכינה לאמא ניירות מכתבים עם גזרי עיתונים ופתקים מעוצבים לטלפון.
ואז גדלתי קצת, בכל זאת הייתי בת 6 במלחמת המפרץ, והתחלתי לצייר,
עם הציורים התחילו גם הצילומים, בגיל 10 אחרי שנה של נידנודים, אבא הרשה לי לקחת את המצלמת SLR הכבדה והרצינית שלו ולתעד טיול משפחתי. מאז לא הפסקתי לצלם.
לאט לאט התחלתי לאסוף אין ספור צילומים, ציורים  ואין ספור חומרים.
חומרי יצירה, חומרי תפירה, חומרי השראה.
הכל נאסף בארונות חדרי, קופסאות, קופסאות של חומרים.
סרטים, בדים, צבעים מכל הסוגים והמינים, מדבקות, עפרונות והמון המון מגזינים!!
בשנים האחרונות התחלתי לאסוף אוספי וינטג' שונים, החל מכלי זכוכית וכלה במפיות קרושה, כפתורים, מצלמות ישנות ומשחקי ילדות מרגשים.
אבא קורא לי ג'נקיונרית, מהמילה ג'אנק, זבל, הוא אומר שאני קונה כל דבר ישן. אני לעומת זאת חושבת שאני אוספת את הדברים היפים ביותר שלתקופות העבר היה להציע.
החדר שלי בדירה התל אביבית החמודה שלי כבר לא יודע איפה להכיל את כל הדברים שאני אוספת,יוצרת ומצלמת,
חלק נכבד פשוט נשאר בחדרי הישן אצל ההורים.

וכמובן,הפתרון הכי נכון, הכי מתבקש והכי החלום הגדול ביותר: סטודיו!

חלל גדול ולבן עם חלון מואר שמכניס המון אור למקום.
שולחן אחד ארוך מאוד, אין ספור מדפים ומגירות.
והכל מסודר בצורה כזאת שאני רק אצטרך להתיישב ולהתחיל ליצור.
פינת צילום קטנה ומקום כבוד לתאורות סטודיו מקצועי, פינה קטנה לצבעי המים שלי, מדפים לבנים ארוכים ועליהם כל כלי הזכוכית שלי.
ומדף אחד מכובד עליו תשבנה כל המצלמות שלי.
פינת תפירה ואפילו ספה כייפית לשבת לצייר בנוחות או לקרוא ספר טוב כדיי לנקות את הראש..
(גם זה תורם להשראה, לא? :)

לכן, החלטתי לשתף אתכם בלוח ההשראה שלי בפיינטרסט על הסטודיו החלומי שלי.
מאמינה שהרבה מחברותיי היוצרות חולמות את אותן החלומות, על חלל אחד, חלל של יצירה והשראה!






יום חמישי, 16 בפברואר 2012

חמישי טיפוגרפי #100


חמישי טיפוגרפי מס' 100 !!!
מי היה מאמין שהעוגן הקטן שהצבתי לי בימי חמישי יחזיק מעמד
שהיום בשבוע שבו החלטתי להקדיש את כל כולו לאותיות יהיה היום האהוב עליי בבלוג
(ולא רק בגלל שמתחיל הסופשבוע)
 מי היה מאמין שאגלה כל כך הרבה אנשים שאוהבים אותיות, שמחכים בציפייה לחמישי טיפוגרפי!

אז לרגל חגיגות המאה, אני רוצה להכיר לכם קבוצת מעצבים שכמוני, גם הם, מאוהבים באותיות.
הם, בניגוד אליי גם יודעים לעצב אותיות. (מעריצה מעצבי פונטים! )

תכירו את אאא !
אאא היא במה המסורה כולה לאותיות, לגופנים ולטיפוגרפיה עברית מקורית ואיכותית.
(איך אי אפשר לאהוב אותם?!)
חבורה של מעצבים עצמאיים, כישרוניים ומקצועיים שפיתחו פונטים עבריים לתפארת מדינת ישראל!
חלק גדול מהפונטים מושפעים מהקשרים ייחודיים כגון ארכיטקטורה, מיתולוגיה וספרי ילדים, ואחרים עוצבו למטרות פונקציונליות ולשימוש עבור טקסטים רצים, נוחים וקריאים.
את כולם אגב ניתן לרכוש באתר.

את אאא הקים אברהם קורנפלד מתוך אהבה לטיפוגרפיה ומתוך רצון לאפשר לכלל המעצבים בארץ גישה אל גופנים מצוינים ועצמאיים בדגש על איכות וחדשנות בתחום.
(מטרה נעלה לדעתי :)

ל'אאא' יש גם בלוג מושקע שכמובן מלא באותיות מכל הצבעים ובכל החומרים,
ובעיקר מפוצץ בהשראה!
אהבתי בעיקר את הצילומים המוקפדים והטיפוגרפיים שמסתובבים באתר בחופשיות נעימה ומשתלבים בין הטקסטים כאילו היו חלק בלתי נפרד מהחוויה הטיפוגרפית המצוינת הזו.


כל שנותר לי הוא לאחל בהצלחה לקבוצה המוכשרת הזו ולשלוח אתכם להתסובב באתר, להכיר, לרכוש ובעיקר להנות מהרבה אותיות!!



חמישי טיפוגרפי שמח!!!

ענבל

יום שלישי, 14 בפברואר 2012

Happy Valentine's Day


כמה לבבות כבר ראיתם היום?
עשרים?
חמישים?
אני חושבת שעברתי כבר את המאתיים ועוד לא ערב...
היום בבוקר קמתי עם חיוך, למרות שבבוקר אני הכי לא נחמדה (תשאלו את השותפה שלי)
 ולמרות שממש רציתי עוד חצי שעה במיטה, קמתי מלאת אנרגיות!
נסעתי לעבודה, לא לפני שלקחתי איתי אוסף לבבות שגזרתי במיוחד להיום.
הגעתי למשרד והתחלתי בהכנת ברכות קטנות לכל עובדי המשרד.





 גם לבוסית היקרה שלי הכנתי משהו קטן, ברכה לבבית,
כדיי להזכיר לה שאני אוהבת אותה ושיהיה לה יום נפלא!



הכל נעשה מחומרים שהיו ל במשרד, ניירות משומשים מהדפסות כושלות, מדבקות עיגול אדומות מימים עברו וכמובן הלבבות, שכולם נגזרו מגזרי עיתונים ישנים.
(אם אתם תוהים איך הלבבות יצאו אחידים, הכל בזכות מכשיר חמוד שחותך בצורת לב, 'פאנצ'ר' באנגלית puncher)


את כל התמונות צילמתי בעזרת האייפון החדש והחתיך שלי.
כמובן איך לא, בעזרת אפליקציית ה INSTAGRAM. 
בדיוק אתמול כשהתחלתי להבין לעומק את כל עניין האפליקציות, ישבתי עם חברה ודיברנו איך המצלמות בסמארטפונים והאינסטגרם בפרט הפכו לטרנד צילום של ממש.
פילטרים וקרופים שצלמים ישבו פעם שעות לעשות בפוטושופ, תוכנתו לכדי לחיצה אחת מהירה ומדוייקת.
היופי בטכנולוגיה מקסים אותי ובמקום מסוים יש שיגידו שאמור לאיים על מקומי בעולם כצלמת.
אך אני לא חוששת ומאמצת באהבה את הטרנד החכם, האופנתי והחמוד חמוד הזה!


אני מאמינה שעוד תראו הרבה ממני ומהאינסטגרם שלי.
אבל, אל דאגה, לא אנטוש את הקנון שלי בעבור אף אייפון בעולם.


המשך יום אהבה שמח!!



יום שני, 13 בפברואר 2012

מוזיקת אהבה



חלק בלתי נפרד מחיי היא המוזיקה.
היא מלווה אותי כשעצוב, מלווה כששמח, לפעמים שיר אחד יכול להזכיר לי תקופה שלמה או רגע אושר קטן.
לקראת הוולנטיינ'ס דיי, אני רוצה לשתף אתכם בכמה שירים שמבחינתי צועקים אהבה,
לא רק צועקים אהבה, הם מדברים אליי, מדברים עליי. אני מקשיבה למילים ומתחברת לכל משפט, כאילו אני זו שכתבה את המילים, ששפכה את הלב, שחולמת על אותה האהבה!


המלכה הבלתי מעוררת של הקיטש והרומנט'ס



השיר הכי ישראלי שמדבר על אהבה



וגם גבר אחד...קיט' אורבן



ואיך לא.. U2, אח, כמה שהם רומנטיים..



סטייסי קנט שלוקחת חלק ענק מהפסקול של חיי.



השיר הזה, בקצב סמבה מרגיע, כתוב במילים שמתארות במדיוק את כל מחשבותיי כיום, כל מילה, כל משפט. תקווה, ערגה, תפילה.


Someone to hold me tight
That would be very nice
Someone to love me right
That would be very nice

Someone to understand
Each little dream in me
Someone to take my hand
And be a team with me

So nice, life would be so nice
If one day I'd find
Someone who would take my hand
And samba through life with me

Someone to cling to me
Stay with me right or wrong
Someone to sing to me
Some little samba song

Someone to take my heart
And give his heart to me
Someone who's ready to
Give love a start with me

Oh yes, that would be so nice, nice
Shouldn't we, you and me?
I could see it would be nice

Someone to cling to me
Stay with me right or wrong
Someone to sing to me
Some little samba song

Someone to take my heart
And give his heart to me
Someone who's ready to
Give love a start with me

Oh yes, life would be so nice, nice
Shouldn't we, you and me?
I can see it would be nice

מחר הוולנטיינ'ס דיי, אל תשכחו לפתוח את הלב ולבקש משאלה.
עיצוב וצילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות

יום ראשון, 12 בפברואר 2012

ימי אהבה

פעמיים בשנה הבלוג לובש ורוד, וחוגג שבוע של אהבה.
פעמיים בשנה, יש יום אחד שלהיות קיטשית זה הכי מותר!
זה לא סוד שאני חובבת קומדיות רומנטיות, חובבות לבבות מושבעת ובכלל מאוהבת באהבה!

הלכתי היום ברחוב ועברתי ליד חנות פרחים, קטנה, שכונתית, מוכנה לגמרי לקראת היום המתקרב.
לב מבריסטול אדום גזור בצורת לב, דובונים לבנים מחייכים מחלון הראווה ושוקולדים לבביים מחכים לקונה הנרגש.

בימים כאלה הלב שלי נפתח אפילו עוד יותר, אני מחדשת כוחות ומאווררת תקוות ישנות.
מנקה את האבק מפנטזיות קטנות ובעיקר מצפה נרגשות לבאות.

בימי האהבה הללו אני לא יכולה שלא לתהות, מה הייתי עושה לאהוב שלי לוולנטיינ'ס דיי.
כמה הייתי משקיעה, פתקי אהבה קטנים או הפתעות במקומות מוזרים.
מתנה קטנה מתחת לכרית או כרטיס לערב תרבות ישראלית.

ולכן בהעדר אהוב בוולנטיינ'ס הזה, ובתקווה שעד ט"ו באב כבר יהיה לי בן זוג
שאוכל לפנק ולהכין לו שטויות מלבבות.. קבלו אוסף השראה לימים ורודים יותר.. :)

הלב המגניב מפקקי היין מכאן
ברכת ה QR מכאן
עטיפת הלבבות מכאן
פנקס הא' ב' מכאן
ומעטפות האהבה מכאן


 הדבר המדהים הזה מכאן


את פתקי האהבה של דני מהבלוג OH HELLO FRIENDS הכרתי דרך שיטוט אובססיבי בכל הפוסטים שאי פעם היו לבחורה המדהימה הזו.
דני, מעצבת גרפית במקצועה, מכינה לפעמים משהו מושקע לבן זוגה.
כשקצת קשה לו, כשהם חוגגים איזה מאורע משמח או פשוט כי היא רוצה להפתיע אותו ולומר לו שהיא אוהבת אותו.

בקרוב אצלי.. :)

מקווה שהבאתי לכם קצת השראה ורעיונות, ואל תשכחו...
ALL WE NEED IS LOVE




יום שבת, 11 בפברואר 2012

חברות של חברות עם חברות- הפוסט שאחרי ההשראה

כל השבוע חיכיתי ליום שישי, מרב התרגשות אפילו חליתי.  אבל לא צינון ולא גשם מנעו ממני להגיע לפרדס חנה ולהנות ממכירה צבעונית של נשים יוצרות, שמחות וחברות שהחליטו להתאגד יחד, לפרגן אחת לשניה ולחגוג את כל מכלול החגים והמועדים שפוקדים אותנו בפברואר.
לרגל ט"ו בשבט, ולנטיינ'ס דיי ויום המשפחה חברו יחדיו 12 יוצרות בחצר של ליאת שרון הנפלאה ויזמו בוקר שישי מכירתי מלא באהבה!

לפני שנסעתי עשיתי חישובי קילומטרים והסתבר לי שקרית מוצקין ותל אביב
נמצאות במרחק מדויק מפרדס חנה. מה שהופך את היעד לבדיוק אמצע הדרך בחיי!
אז בחמישי בערב עזבתי קצת את העיר הגדולה ועליתי עם אחותי לצפון
להוריי היקרים שגרים בקרית מוצקין.
הגיע שישי בבוקר, נכנסנו לאוטו אחד, אני, אחותי, אמא ואבא ושמנו פעמינו מקרית מוצקין לפרדס חנה!



כשהגענו וראיתי את החצר עמוסת הדגלים, האוהלים הלבנים והנשים, חיוך קטן עלה על פניי
וברגע אחד החיוך גדל כשקלטתי מעברה השני של החצר את מיה לנדאו, יקירתי, המנטורית שלי!
כמה כייף להיפגש, להתעדכן והכל פנים אל מול פנים, בניגוד ליום יום הוירטואלי של כולנו.

 נועל'ה הקטנה של מיה לנדאו

בנוסף למפגש המשמח עם מיה, סוף סוף זכיתי להכיר אישית חלק מהבנות עליהן שמעתי כבר תקופה, לצרף פנים לפרופיל ולהנות מהכרות של נשים יוצרות חדשות והכל בחיוך רחב ואהבה גדולה.

ראשונה הכרתי את המותג MOM&ME  אותו הקימה ענבל, ומהר מאוד גילינו שהשם מחייב ולשתינו אותה מוטיבציה ואותה אובססיה לא נגמרת לאספנות של פריטי וינטג' מיוחדים במינם.





 פיצקדולים שכל פעם מחדש מרגשים אותי עם הצבעים והסריגה הנפלאה

 נעה זני- אוצרת רגעים שלא הפסיקה לפזר חיוכים ובעיקר להשרות אוירה מלאת שמחה וכייף!


האתר של נועה זני http://www.noazeni.com/
 
 ממתקים בעבודת יד של המותג ILZY


המטבחים של פטיט תמיד מחזירים אותי לילדות ועושים לי  חשק לשחק במטבח...

 רוני מליץ כבשה אותי כבר בחיוך הראשון, אח"כ עוד קצת פיטפטנו ויצא לי להכיר עיצובים יצירתיים במיוחד!

 יש לרוני אתר נפלא שאני ממליצה בחום להיכנס ולחוות חווית משתמש בעיקר בזכות האינטראקטיביות שלו והעיצוב המושקע!
www.ronymalits.com


 ואז, הכרתי את שרה פלוט, לא לקחה שניה שאני ושרה הבנו ששתינו מאמינות באותם ערכים, ערכי הנייר!
שרה פלוט עיצבה סט מכתביות מקסים מנייר אקולוגי, בעיקר כדיי להזכיר לכולנו לשלוח מכתבים, מטרה נעלה לדעתי, ומשהו שאני אישית מנסה לחזק בקרב חבריי ומכריי.



הסט מעוצב, מושקע וארוז בצורה מרגשת, וניתן לראות את כמות הרגש וההשקעה בכל פרט ופרט בסט הנפלא הזה!
אהבתי!
www.openyourheartkit.com


אחרונה ומאוד מאוד חביבה היא המארחת של הארוע, הלא היא ליאת שרון מקרמיקאזה, כל המכירה התקיימה בחצר הפרטית שלה והתמזל מזלי להתארח בסטודיו מלא ההשראה שלה .

אם יש מתנה יותר מתאימה לוולנטיינ'ס דיי זו קולקציית הלבבות האדומים של ליאת!

יש כל כך הרבה לבבות בסטודיו של ליאת, שאם הייתי צריכה לתאר במילה אחת את ההרגשה שהרגשתי כשנכנסתי לסטודיו הייתי אומרת - בית!
אני מחוברת כל כך לצורה הזו ולשילובים המרגשים של ליאת עם הקרמיקה והאהבה הגדולה שלה למשפחה וליצירה!


 לבלוג של ליאת שרון http://ceramicasa-liat.blogspot.com/


היה לי יום קסום, כייף גדול להכיר את כל הנשים הנפלאות הללו, להסתובב בבוקר שישי בחצר שמחה עם המשפחה וללא ספק, עכשיו אני יכולה להגיד, עם חברות!

המשך שבת מהנה!

ענבל

צילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות

יום חמישי, 9 בפברואר 2012

חמישי טיפוגרפי #99



חמישי הזה יהיה חמישי מיוחד מאוד, זה היום הראשון בשבוע האהבה בבלוג !!
שבוע מלא לבבות, ורוד, אדום וא-ה-ב-ה!

ואיך לא, בפתח שבוע האהבה, אתחיל עם האהבה הגדולה שלי לאותיות ולוינטג'.
בשבוע שעבר רכשתי לי זוג כפפות חצויות עם מלא לבבות צבעוניים!
לפני כשבועיים כשחיפשתי מציאות בבית הורי מצאתי משחק קלפים שאהבתי מאוד, איך לא, קלפי אותיות.
ביחד זה יצר תמונה טיפוגרפית עם הרבה משמעות, משחק קלפים, משחק האהבה!



מתי בפעם האחרונה החזקתם אהבה בידיים?
מתי ישבתם והסתכלתם למישהו בעיניים?
חיממתם את הידיים במגע עדין, לחשתם מילה טובה שתחמם את הלב.
התרגשתם, חלמתם, דמיינתם עתיד יחד, הקשבתם, אהבתם.

קחו את השבוע הבא ותעניקו, תשקיעו, תפנקו, תקשיבו, תתנו, מכל הלב.
כי גם מילה אחת קטנה, יכולה לעשות טוב על הנשמה.
 

 מאחלת לכולנו סופשבוע מלא אהבה!!



יום רביעי, 8 בפברואר 2012

טבע והעיר הגדולה 2



הדבר המושך בערים גדולות כמו תל אביב וניו יורק היא האורבניות, התרבויות, המיידיות, 
אבל הדבר שמשאיר אותך שם, נותן לך תחושה של רוגע ושלווה בין כל הריצות וההמון הוא הפארק.
לא מעט סיפרתי על אהבתי הגדולה לפארק הירקון ועל הרומן המתמשך שיש לי (או היה לי.. לא נפגשנו כבר יותר מ 3 שנים) עם הסנטרל פארק ולכן, אם בטבע עירוני עסקיננו, קבלו מגוון צילומים שלי מהפארקים 
האהובים עליי ביותר בעולם.

סנטרל פארק, ניו יורק
ט"ו בשבט שמח!
 
צילום: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות

יום שלישי, 7 בפברואר 2012

סיבות למסיבות עם משפחה וחברות


ט"ו בשבט מתקרב, וכמו ששמתם לב, הבלוג הפך ירוק השבוע!
הרבה סיבות לחגוג יש השבוע, ט"ו בשבט, יום המשפחה, וולנטיין כבר מתקרב עם שלל לבבות כמו שאני אוהבת והכל כל כך נחמד!
ולכן , לרגל כל החגים והמועדים השמחים התארגנה קבוצה מכובדת של נשים, יוצרות וחברות ויצרו עבורנו בוקר שישי מפנק במיוחד.
המכירה תתקיים בפרדס חנה, בחצר ביתה של ליאת שרון.



אני אוהבת את המכירות המשותפות הללו, ארוע שלם שמאגד נשים, פירגון ויצירה.
מה עוד אפשר לבקש?
טוב, שמש, אבל אני מאמינה שעם כל האהבה שיש פה, השמש תבוא!


לארוע בפייסבוק

נתראה בשישי :)


יום שני, 6 בפברואר 2012

טבע והעיר הגדולה



לאחרונה שמתי לב שאני מבחינה יותר ויותר לטבע מסביבי.
לעלים שעל המדרכה, לרוח שמגיעה ומלטפת 
ולציפורים שנמצאות מעלינו במין ספק התנשאות ספק שמירה מלמעלה.
היופי בטבע תמיד מדהים אותי כל פעם מחדש.
צורת העלים, גובה העצים 
הצבעים הטבעיים שהיקום יוצר מרגשים אותי.
לאור התגלית הזו שאני שמה לב יותר לטבע שמסביבי לא יכולתי שלא לתהות אם זו אני או זו תל אביב.
האם המעבר מהצפון הרחוק לעיר העירונית מכולם הפכה אותי לחובבת טבע יותר מתמיד?

ואז נזכרתי בטיול האחרון שלי לניו יורק ולרגע אחד שבו הסתובבתי בבקור קריר בטיילת של ברוקלין הייטס שלפתע המחזה המדהים ביותר נגלה אל מול עיניי.
היופי שהטבע מייצר, בלי עזרים טכניים, בלי יד אדם וממש בלי פוטושופ.
מעבר צבעים טבעי לחלוטין שהזכיר לי עד כמה הטבע יכול להיות מרגש, על אחת כמה וכמה באמצע העיר!


  המשך ימי ט"ו בשבט שמחים מלאים בטבע, רוגע וצמיחה!

יום ראשון, 5 בפברואר 2012

שבוע ט"ו בשבט נפתח


בתחילת שבוע ירוק ונפלא זה, כשהאופטימיות במלוא הדרה והחשיבה החיובית עובדת שעות נוספות
אני לא יכולה שלא לחשוב על ט"ו בשבט.
שבוע שלם של נטיעות, עצים ופירות יבשים.
חג שבו מקדישים את כל תשומת הלב לטבע, לצמחים ולפרחים.
בעודי מחפשת הסבר מפורט בגוגל על ט"ו בשבט נתקלתי בקישור באתר שכנראה לא הייתי מגיעה אליו לבד ובו מסבירים מה אומר ציור העץ שלך עלייך.
כמובן שאם אני רוצה לנתח את הציורי עצים שלי אני מתחילה להתבלבל לגמרי,
בכל זאת, יש לי כל כך הרבה סוגים של עצים בראש...
הכתבה מעניינת אבל גרמה לי לחשוב על עץ אחר לגמרי.
העץ מהחוברת של מיה לנדאו.
זו בדיוק התחנה אליה הגעתי בחוברת העבודה מאותה סדנא מופלאה שהשתתפתי בה בתחילת השנה.
אז נכון אני כבר נמצאת בעמוד העץ כבר יותר מחודשיים (אולי יותר :) אבל אחד מעשרות הדברים שמיה לימדה אותי הוא לקחת את הזמן, לא להאיץ בתהליך, להנות מהמסע ולעשות את הדברים בקצב הנכון לי.
ולכן, השבוע אשתף אתכם במגוון עצים אחרים שציירתי, צילמתי וכמובן כאלה שנסחו בי השראה.
ואולי באוירת החג אתקדם גם בעץ מהחוברת של הסנדא של מיה.

העץ מהחוברת של הסנדא של מיה לנדאו

שבוע ירוק ומלא השראה! 



יום חמישי, 2 בפברואר 2012

חמישי טיפוגרפי #98

השבוע בחמישי טיפוגרפי אני משתפת אתכם בסרט קצר ומרתק על אומנות ציור השלטים בהודו.
למה אומנות אתם שואלים?
תצפו בסרט ותבינו!
בסרט רואים איך הם מציירים את האותיות באנגלית, למרות שרובם לא יודעים בכלל אנגלית, ציור האותיות מצוייר בדיוק מדהים, כל זווית עגולה על אות, כל רווח, כל חלל. הכל מדויק!
העוסקים במלאכה מספרים על הקושי מאז המצאת המחשב, ואיך הם גובים הרבה פחות על ציור שלט כי יש להם שוק של שלטים דיגיטליים להתחרות בו.
ועדיין הם מגנים על המקצוע הנשכח ועל השלטים שמחזיקים בין 5-10 שנים לעומת שלטים דיגיטליים שמחזיקים 5 חודשים.
פשוט מקסים לראות את עבודות הידיים הזאת. אמנות לשמה.


Desi Painter, Sign-painters in India from Geetika Alok on Vimeo.

יום רביעי, 1 בפברואר 2012

פרויקט 365 ימים של אושר - ינואר

ינואר נגמר, ואיתו נגמר החודש הראשון לפרויקט החדש שלי.
פרויקט 365 ימים של אושר

חשבתי רבות אם להמשיך את הפרויקט כמתוכנן, כל יום, כל חודש, כל השנה.
ולאחר סקר קצר בפייסבוק, תגובות חמות מאנשים בעבודה והחלטה עצמאית לחלוטין, החלטתי להמשיך ולמצוא, כל יום, רגע אושר אחד ביום.

קבלו את ינואר
לחצו על התמונה להגדלה או הכנסו לאלבום הפרויקט המלא בפייסבוק
בתקווה שלאט לאט אצטרך להחליט על רגע אחד ביום משלל רגעי אושר רבים.

אמן.

חומר להדפסה לקראת ט"ו בשבט

אבא שלי, או כמו שאני קוראת לו, אבוש, אוהב מאוד את הגינה שלו. מה זה אוהב, משוגע על הגינה שלו.
מאז שאני זוכרת את עצמי, אני זוכרת את אבא מטפח כל מטר בגינה בבית בו גרנו בילדותי.
עציצים תמיד היו חלק גדול מאוד מעיצוב הבית, חלק בלתי נפרד מהסלון, פינת האוכל ואפילו עליית הגג.
שנים הוא חלם על גינה גדולה, וגם בהעדר בית פרטי, תמיד טיפח את החצר המשותפת שהייתה לנו כשהייתי קטנה.
עצי תפוזים ושסק, ערוגות שלמות של כובע נזיר.
דשא ירוק תמיד בצבץ בצידי השבילים ואוירת פרדס שררה בגינה הקטנה.
כשעברנו לבית פרטי, אי שם בסוף שנות ה-90, החלום הגדול של אבי, סוף סוף התגשם ובאחד הבקרים הראשונים שלנו בדירה, אני ואבא קמנו ב 5 בבוקר כדיי לקבל את פניי משאית הדשא שבאותו היום כבר כיסה כמעט כל חלק וחלק מהגינה.
מאז (חמסה, חמסה, חמסה:) אין יום שאבי לא מקדיש כמה דקות אם לא שעות של יחס, חום, אהבה ומים לעציצים, לפרחים ולגינה הפרטית שלו.

לקראת ט"ו בשבט המתקרב ובא החלטתי להיעזר באבא היקר שלי ולבקש ממנו טיפים לשמירה על צמחי הבית.





Plant Inbalgibor TP


ט"ו בשבט שמח! ושכל יום נראה אהבה לצמחים!! :)



*עיצוב: ענבל גבור © כל הזכויות שמורות לבלוג "החומרים הקטנים מהם עשויה השראה" ©

* השימוש בחומר להדפסה הוא בחינם ולשימוש פרטי בלבד.
* אין למכור או להשתמש בחומרים הגרפיים למטרות פרסום או רווח!


Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...