פינות העבודה שלי והחלום על הסטודיו העתידי

אני מאמינה גדולה בסדר ומאמינה שאם הבית מסודר הראש מסודר.
כך גם מבחינת יצירה, אני מאמינה שפינת עבודה זה משהו חיוני מאוד לתהליך העבודה והיצירה ובטוחה ששולחן עבודה מסודר מביא הרבה יותר מוטיבציה ודרייב וכך גם לתוצאות.
יש לי כמה פינות עבודה.
יש לי גם כמה מקומות בהם אני יוצרת, זה לא אותו הדבר כרגע.


את הבקרים שלי אני מבלה בחברה הסקוטית בה אני עובדת כמעצבת הגרפית של החברה.




את ההפסקות שלי אני מעבירה באיור על דפי משרד ריקים וטיוטות.
ולרגעים יש בי פרצי מוזה בלתי נשלטים שמהם בדר"כ יוצאים האיורים הכי מרגשים שלי.

פינת עבודה נוספת, היא הסטודיו שלי, הידוע גם בכינויו, הבית שלי בת"א.
בדירה שלי יש לי חדר אחד ובו הלפטופ שלי, שולחן העבודה שלי, והמיטה שלי.
בסלון שלי קורה רוב הקסם מבחינת איורים וצבעי מים.



פינה אחרונה וחדשה יחסית, פינת האוכל שלי/ הסטודיו המורחב ופינת האריזות והמשלוחים.

מהפינה הזו אני מכינה את כל ההזמנות מהחנות שלי במרמלדה מרקט, את כל הצילומים לבלוג, את כל אותן הפתעות קטנות שאני אורזת לכל הזמנה. הכל קורה בפינת האוכל שלי, שכמעט ולא משמשת כפינת אוכל ומתפקדת בדר"כ כשולחן הזמנות ואריזות.

אבל כמו שכבר כתבתי ושיתפתי רבות על החלום הנכסף של סטודיו משלי, בפוסט הזה והזה.
כך גם התמונות.
יש לי חלום על תמונות של סטודיו לבן וצבעוני גם יחד, שיהיה בו הכל.

החלום הוא פינת עבודה גדולה עם מחשב ולוח השראה ענק לסקיצות וצבעים. שולחן לכל תהליכי העבודה השונים שלי.
אור יום בהיר ולא ישיר עם שולחן גדול ותאורת סטודיו כדיי לצלם את כל המוצרים של הסטודיו וההפקות לבלוג.
ובחדר נוסף שממשיך מהסטודיו היצירתי, חדר תצוגה לכל המוצרים של הסטודיו. החל מקיר שלם עם מדפים קטנים לכל הברכות וההדפסות וכלה בארונות תצוגה שקופים לשלב בהם את כל אביזרי הוינטג' שלי שלוקחים חלק בכל הפקת צילומים שלי.

יש לי אין ספור תמונות השראה שעוזרות לי לדמיין את הסטודיו החלומי שלי
כנסו ללוח שלי בפינטרסט וחלמו איתי יחד..

חג שמח

חמישי טיפוגרפי #128

אח, קייט ספייד, כמה כבר כתבתי עליה, על האימפריה הצבעונית והיוצאת מן הכלל שלה.
מי שלא מכיר, מוזמנים לקרוא את הפוסט שלי על KATE SPADE מלפני שנתיים.
אבל היום אני רוצה לתת את תשומת ליבי לטיפוגרפיה של קייט ספייד.
החל מהלוגו המוקפד והמנימליסטי שלה ועד המשפטים המעצימים והמרגשים על אותה אשה.

האשה שהמותג מתאר באין ספור עיצובים היא אשה שכל אחת רוצה להיות.
היא מתארת אשה שיש בה מהתכונות והערכים שכל אחת מוצאת משהו מהם בה.
משפטים שכל אשה יכולה להתחבר אליהם, משולבים בהומור חביב, טיפוגרפיה מודרנית ונכונה ועיצוב יוצא מן הכלל.

זו הגדולה של המותג לדעתי ואני מתחברת אליו מאוד.


קבלו כמה מעשרות העיצובים המרגשים של קייט ספייד המשלבים בתוכם טיפוגרפיה מודרנית עם אמירות חזקות ומחזקות.

 מתוך יומן "האג'נדה" של המותג

 אומץ. חזק. בולט. אפקטיבי.

ועוד משהו קטן לימים רגועים של חופש ושלווה..

לדעתי, כמה מילים טובות, אופנה צבעונית ועיצוב מוקפד, זה כל מה שאשה צריכה, נכון?

 לאתר : http://www.katespade.com/

חשק לטייל מסביב לעולם

האם אי פעם חשבתם במה אתם חושקים?
לא מה אתם חולמים, לא מטרות שיש להשיג. חשק, כזה שבא מהלב, כזה שאם אתם חושבים עליו הבטן מתהפכת.
חשק זוהי תשוקה עזה למשהו, רצון למשהו שחייבים להשיג.
לפעמים זה חשק לגלידה, אולי להמבורגר אבל יש לי חשק כמעט תמידי, ואני חושבת שאולי להמון אנשים, לטייל ולראות עולם.

ריק מארקי הוא יוצר סרטים שביחד עם 2 חברים שלו, יצאו למסע. 3 חבר'ה, 44 ימים, 11 מדינות, 18 טיסות, 38 אלף קילומטרים, 1 הר געש מתפוצץ, 2 מצלמות. הם לקחו את המושגים של תנועה, למידה ואוכל ויצרו שלושה סרטים קצרים מרהיבים ויוצאים מן הכלל שלא רק עושים חשק לארוז מזוודה ולטייל בעולם אלא גם לטעום את כל מה שיש לעולם להציע וללמוד את כל האומנויות השונות בכל מדינה ומדינה.

MOVE from Rick Mereki on Vimeo.

EAT from Rick Mereki on Vimeo.

LEARN from Rick Mereki on Vimeo.


הסרטים הקצרים הועלו לפני כשנתיים והיו לסרטים הויראלים ביותר בתולדות vimeo
הם עוררו בי השראה לכתוב, לחקור, לקרוא ובעיקר, עוררו בי חשק לצאת לטייל.
בראיון שקראתי עם ריק, במאי הסרטים שאלו אותו איזו עצה היית נותן לנוסעים אחרים להוטים ללכת לחקור? והוא ענה:
"השאר את כל חוסר הביטחון שלך בבית ... הדבר הכי מדהים בנסיעה לארץ חדשה הוא שהיא מאפשרת לך להשיל את העור של מי אתה ..... אתה יכול להיות חופשי להיות האדם שתמיד רצית להיות ....... לאחר מכן פתח את לבך לכולם ולהכל .....העולם יפתח מולך."

מה היה קורה אם יום אחד בשבוע היינו מאמצים את הגישה הזו ומנסים לפתוח את ליבנו לעולם שמסביבנו?
מסתכלים על הדרך לעבודה כמו על נסיעה בארץ זרה, נהנים מהאנשים שאנו נתקלים בהם במהלך היום, מנסים לראות את מי שמולנו, מנסים לטעום טעמים חדשים, ללמוד תרבות אחרת שקצת יוצאת מהשיגרה שלנו ומהביטחון היומיומי שלנו?

ובנוגע לחשק שלי לטייל מסביב לעולם.. גם אם יש הוא חשק לא ראלי כרגע. תמיד טוב לפנטז ולחלום.
בנתיים, כדיי להרגיע את החשק לטייל בכל העולם, אני נכנסת לפינטרסט לראות קצת עולם בדרך שלי.
או עוברת על התמונות מהטיול האחרון שלי.. זו גם דרך לראות את העולם שראיתי לא מזמן.

ועכשיו אני מתחילה לתכנן טיול קטן ברחבי הארץ בסוכות.
למישהו יש הצעות למקומות אקזוטיים בארץ הקטנה והיפה שלנו, כאלו שטרם הכרתי, טרם טיילתי בהם, משהו שיכול לעורר בי השראה אחרת, מיוחדת?

אם יש לכם הצעות, כתבו לי בתגובות רעיונות. אשמח לקרוא :)

המשך שבוע בין החגים קליל ומלא השראה

שנה נוצצת של אור ואהבה

פייטים הם משהו נפלא לדעתי. 

הם מגיבים תמיד לאור. 

בחושך הם סתם ייראו כמו פלסטיק עגול עם חור, אבל ברגע שמקרינים עליהם אור הם מחזירים אליך את האור בצורת צבעים מרהיבים ונהפכים להיות פיסות קסם צבעוניות ומרגשות.

לקראת השנה החדשה שמגיעה אלינו השבוע יצאתי לטבע לצלם הפקת ראש השנה קצת שונה.

בלי תפוחים ודבש ובלי גפילטעפיש.
רק אור, גלאם ויופי צבעוני מעורבב עם טבע ושלווה פנימית.

  

זה הזמן לעצום עיניים לקחת נשימה עמוקה ולאחל לעצמנו את כל אשר על ליבנו, בקול רם או בלב.
תחילת השנה זה הזמן לבקשות, לכתיבת המטרות ולבקשת משאלות.
מאחלת לנו שכל שנבקש, לו יהי!

מי ייתן ונאיר את חיינו כך שחיינו יאירו עלינו חזרה צבעים, קסם והמון שמחה!

אל תשכחו שזה הזמן לחלום ובגדול.
ולדעת שאם חולמים , מגשימים!
אז, תמשיכו לחלום ולהגשים חלומות השנה!

ואל תשכחו, השנה הזו תהיה שנה טובה!!

ענבל 

*תודה למאלי- שהתנדבה לדגמן רוח חג והחזיקה את הפייטים עד שהיידים שלה נצבעו באלפי צבעי הקשת :) *

מחשבות על כתיבת ספר

"ידעתי שתמיד לפני הגשמת החלום מגיעים הספקות. מה יהיה אם נתאכזב כשנגשים את החלום? אוקיי, הגשמנו את החלום מה עכשיו?אלה שתי סיבות שאנשים לא אוהבים להגשים את החלומות שלהם. הם מעדיפים לשמור אותם לא מוגשמים, כי אז הם לא יכולים להתאכזב, ובנוסף, נותרת להם סיבה לחיות - הם עוד לא הגשימו את החלום שלהם. בגלל זה תמיד תשמעי אנשים מדברים בערגה על חלומות שיש להם - לפתוח עסק, לעבור לגור בגליל, לטייל שנתיים בעולם , ותמיד הם יוסיפו עוד שתיי מילים לחלום - "יום אחד" . יום אחד אני אעשה זאת, רק שהיום הזה אף פעם לא מגיע, אף פעם."

אילן הייטנר 

 

קראתי את שלושת ספריו של אילן הייטנר, נשאר לי עוד אחד."האידיוט המושלם".

וכל פעם שאני קוראת את הספרים שלו אני מגיעה לתובנות על המין הגברי התל אביבי מה שגורם לי לתהיות על המין הנשי התל אביבי מה שמכניס אותי קצת לדיכאון שעובר ברגע שאני ממשיכה לקרוא עוד כמה שורות מהספר של הייטנר.

כן, כזו אני, נהנת לקרוא ספרים.

בעיקר ברכבות.

זה עושה לי נעים.

מגרה לי את הדימיון ועושה לי חשק להתיישב ולכתוב את הספר שרץ לי בראש כבר שנים.ספר על חיי הרווקות שלי, ספר על תל-אביב ספר על ניו יורק, ספר על החיים.

כשהייתי בת 17 כתבתי את התסריט הראשון שלי.

אני לא חושבת שכתבתי על זה בבלוג אי פעם.

אבל לאחרונה עולה בי חשק עז לכתוב יותר.

לחזור לכתוב ממש.

זה חלק מאוד גדול ממני, הכתיבה. 

וכמו שכבר כתבתי בפוסט לפני שבוע.. זה תמיד בא בתקופות. מעגלי יצירה.

אני מחכה בשקיקה לקצת זמן חגים ושקט בהם אוכל להרגיש קצת ג'יין אוסטין או קארי בראדשו ולהתמסר לחשק העז שיש לי לכתוב.
אני גם צריכה למצוא מישהו שיתקן לי את מכונת הכתיבה שלי, הייתי שמחה להתיישב עליה ולהתחיל לכתוב כמה פרקים כמו פעם. עם הצליל הנפלא של כל שורה. תיקתוק האותיות על גבי הדף, אות, אות, כאילו אין עוד רעש בעולם, רק הצליל של האותיות כשהן יוצאות מהראש שלי לדף הלבן. תחושה נפלאה. מדיטציה לשמה. 

 מכאן: http://weheartit.com/entry/2573619?pgx=OpenMobileApp

אני אפילו אשתף אתכם שאתמול התחלתי לאסוף את כל החומרים שכבר קיימים אצלי שנים לכדיי קובץ אחד שיתחיל להראות כמו ספר בקרוב.
אני לא יודעת איך הוא ייראה עדיין, מה בדיוק העלילה ואם יש בכלל רגעי שיא בסיפור שלי, אני לא יודעת אם אי פעם אפרסם אותו, או אשתף אתכם ביותר מכמה רגעים בתהליך, אבל אני מתרגשת, בשביל עצמי, בשביל החלק הזה שבי, הכותבת, שהתעורר פתאום לגובה שהוא יותר מבלוגרית, משהו שהיה קיים אצלי מגיל צעיר וכמו כמה חלומות ילדותיים גם הוא נעלם עם השנים. ועכשיו הוא חזר והוא כאן כדיי להישאר. וזה מרגש אותי.

 מכאן: http://tattly.com/products/typewriter

את הקעקוע הזמני והמגניב הזה אפשר להשיג בTATTLY, אחת החברות היותר מגניבות שקמו לאחרונה והם מייצרים קעקועים זמניים, מלאי הומור ומאויירים נפלא לטעמי. אני מחכה כבר להזמין כמות מכובדת של קעקועים שיבדרו אותי ויעשו את יומי יותר צבעוני ושמח .

המשך שבוע לפני החגים נפלא

לפני החגים זה עכשיו

כבעלת סטודיו למוצרי נייר ומתנות מקוריות אני תמיד מאוד עסוקה לפני החגים.
הפעם יצא ש"לפני החגים" יצא ממש כל אוגוסט. מה שאומר שלנוח הקיץ הזה ממש לא בא בחשבון.
אחרי שלב העיצוב וההפקה של העיצובים החדשים לקראת החג, מגיע שלב המכירות.
שהוא שלב מאוד אינטנסיבי שמצריך המון אנרגיות ותזוזה, לפעמים גם עד קצה הארץ.

אז, את היריד בכפר מסריק עברתי, ואפילו בהנאה מרובה.
תמונות מהיריד תוכלו למצוא בדף הפייסבוק של הבלוג.

ועכשיו נשארה לי עוד מכירה אחת מגניבה במיוחד שתתקיים ביום שישי הקרוב בפאב "דיזיפרישדון" בדיזינגוף 121, ת"א.
כי גם לתל-אביביים מגיע לקנות ברכות לראש השנה, לא?
החל מ12:00 ועד 17:00 ,אני ועוד 15 מעצבות ומעצב אחד נחכה לכם עם כל מה שיש לנו להציע לשולחן החג, למתנות למשפחה, למתנות לעצמכם לקראת השנה החדשה ומה לא...

לארוע בפייסבוק 

אני יותר מאמשח לפגוש אתכם, לשבת אתכם על בירה קרה בצהרי שישי תל אביבי ולפטפט על הא ודא :)

אז כמה דברים עוד נשארו לי לעשות לפני החג:

1. לקנות מתנה להורים
2. להחליט איזה ברכות יהיו השנה על שולחן החג? הלבנות עם הפרחים או השמנת עם הפרחים..
    בטוח שיהיו פרחים, כן? :)
3. לקנות מתנה לאחותי היקרה. משהו להתחלה חדשה..
4. לקנות לעצמי מתנה (אני בחיפושים אחר סט מצעים לבן מיוחד..)
5. לתכנן את החופשים של החגים
6. לתכנן את השנה הבאה עלינו לטובה
    (בשביל זה קניתי את היומן החדש שלי, יומן שיטה ובו כלים לניהול עצמי והתפתחות אישית)


המשך שבוע 'לפני החגים' פורה :)

טיול שבת של טבע - גן לאומי אפק

אני בחורה עירונית, אני חושבת שכולם יודעים את זה.
כן, יש לי אהבה גדולה לקיבוצים בארץ, אבל בתכל'ס, אני לא חושבת שאוכל לחיות חיים כפריים..
בעיקר בגלל הפחד הנוראי שלי מזוחלים, עכבישים מכל סוג וכל יצור שהוא לא כלב או חתול חביבים.
אבל, גם לעירוניות שלי יש גבול לפעמים, ובסופי שבוע כל שאני רוצה לעשות הוא להיות קצת בשקט, בלי טלפון, או רעש של אמבולנס, בלי חנויות או ים של אנשים.
אני רוצה שבת של טבע.
לפעמים זה לא ממש הולך, כי אני גרה בת"א ואין לי רכב.
אבל פעם בכמה זמן, אני יוצאת לטייל עם חברות ולכמה שעות אנחנו יוצאות מהעיר, נעלמות אל תוך הטבע ונרגעות.

 בדרך... עוצרים לצלם בוגונביליות... 

השבת נסעתי לגן לאומי אפק. מקום מקסים שלא הכרתי עד עכשיו.

 ואפילו הופתענו להכיר מקרוב את החמידות הזאת שהייתה בדרך למרפאה...

הגענו יחסית מאוחר אז לא היינו בכל הפארק אבל קיבלתי את מנת הטבע המדוייקת שהייתי צריכה.

לפעמים כל מה שצריך כדיי לעורר את ההשראה זה לצאת מהמקום הקבוע והמוכר שלנו ופשוט להיכנס לאוטו ולנסוע למקומות שלא היינו קודם.

בדרך חזרה לעיר, עצרנו ביפו הנעימה, שתמיד ההסתובבות בעיר גורמת לי להרגיש קצת בחו"ל.
צפינו בשקיעה ובעיקר, היינו בשקט.

 

בסופו של דבר, אני תמיד חוזרת לעיר, ובשביל עוד קצת שקט, תמיד יש את הים.

שבוע טוב חברים!