יום חמישי, 10 במאי 2012

מחשבות על רומנטיקה ול"ג בעומר


איך אני יודעת שבחור מוצא חן בעיניי,
אני מתחילה לשחק בשיער.
אני זזה בחוסר שקט, חושבת שניה יותר מידיי לפני שאני עונה ובעיקר.. בוחנת את צעדיו בקפדנות כל הערב.
מנסה לפרש רמזים, מנסה לגרום לו לדאוג לי, ומצד שני יוצאת ביציאות פמיניסטיות שלפעמים כבר לא תופסות לגביי.
והכי הכי בולט אצלי, אבל רק אני רואה את זה, כי אני מכירה את עצמי כל כך טוב, אני פשוט מפוזרת.. לא שלווה, לא רגועה ופשוט, לא מגניבה!


גיליתי אתמול שהתבגרתי, פתאום קלטתי של"ג בעומר, ואני לא זוכרת מתי הייתה הפעם האחרונה שעשיתי מדורה.
לא אכלתי הרבה זמן תפוח אדמה שרוף, ומרשמלו צלוי עשיתי רק בכיתה ו'.
ואז, בהפתעה ספונטנית, אני, הבחורה הכי לא זורמת וספונטנית שיש, קפצתי על הצעתו של ידיד שלי להצטרף אליו למדורה עם חברים בחוף בהרצליה.
הלכתי לסופר, קניתי שק תפוחי אדמה, שיפודים ושקית מרשמלו (בדיעבד, שקית אחת אף פעם לא מספיקה), ניסיתי למצוא אאוטפיט שיתאים למאורע ונכשלתי. הייתי לגמרי לא מוכנה לחול, עשן ולרוח שפיזרה גיצים לכל עבר.
אבל היה לי ערב כל כך מהנה, שכל העשן והחול בכלל לא הפריעו לי ואפילו להתנתק קצת מהאייפון (חוץ מתמונה אחת לאינסטגרם) זה עשה כל כך טוב הניתוק הזה והחיבור לרוח של הים ולשקט של השמיים.

דבר נוסף שגיליתי היה שאני רומנטיקנית חסרת תקנה, ידעתי את זה כבר מגיל 7, אבל לפעמים אני חושבת שגם אני התחסנתי והעיר הגדולה הפכה אותי למכונה צינית וחסרת רגשות. אבל למזלי, הבנתי אתמול ששום דבר לא ישנה אותי ואני עדיין אותה ילדה בת 16 שמחכה שהבחור שמוצא חן בעייניך מהעבר השני של המדורה, יסתכל עליי בדיוק כשאני מסתכלת עליו ויחייך.
שיבוא לשבת לידי וינסה לתפוס את תשומת ליבי, ובסוף הערב הוא לא יוכל לחכות וישאל אותי אם הוא יכול להזמין אותי לדייט.
אני מאמינה במוזיקת רקע ובסצנות מסרטים, בהדלקות ממבט ראשון ובתחושה הזו שמגיעה בבטן כשאת מבינה שהבחור מולך מעניין אותך.

כן, אני רומנטיקנית ואני מאמינה גדולה באהבה.
אני גם נדהמת שאני פתאום מכירה מישהו שבאמת מעניין אותי ועושה לי חשק לשמוע מה יש לו להגיד ולשבת איתו על בירה.

זה לא קורה לי הרבה.

עכשיו כל שנשאר הוא שאני אצא מהסרט שהכל צריך לקרות כאן ועכשיו, ואתחיל להבין שלדברים יש את הזמן שלהם ולא את זמן הסרטים שיש לי בראש. ואולי אם זה אמור להיות, הוא יזמין אותי לדייט בקרוב.


2 תגובות:

ציפי לוין אמר/ה...

כל כך מתוק!!!

שרון לוי אמר/ה...

אויש מקסים. אני כל שנה הולכת למדורה. מתה על האווירה וריח השרוף. אז מה אם אני כבר לא ילדה הרבה שנים? תמיד מזכיר לי סרטים ישראלים מפעם ומעלה בי זכרונות ילדות רחוקים. בכלל כל עניין הגיל הזה לא חשוב לכלום.

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...