יום שלישי, 30 באוקטובר 2012

כל הכתום הזה

בחדר ההתבגרות שלי, אי שם בבית הוריי במוצקין יש קיר אחד צבוע בצבע כתום.
גם כיסוי המיטה שלי בזמנו היה כתום וגם הציור שמעל המיטה.
ככה שכשהיו נכנסים לחדרי לפני 10 שנים היו מקבלים בוסט של כתום לפנים.
ולאט לאט התבגרתי, התמתנתי ואהבתי לכתום הוחלפה בצהוב ולאחר מכן חולקה לכל צבעי הקשת!
כי באמת אין צבע שאני לא אוהבת.

אבל, חיבתי לצבע הכתום עדיין שמורה, רק שעכשיו אני מתרצת את האהבה הזו לאהבה אחרת שלי, האהבה לדלעות.
כן כן, הפמפקין המסורתי של חג ליל כל הקדושים הוא הצמח האהוב עליי ביותר!
מכיון שבשני ביקורי בניו יורק היו בחודש אוקטובר יש לי המון דברים בארון ובחדר שמקושרים לחג המגניב הזה ובמיוחד לדלעת הכתומה.
יש לי זוגות גרביים, מגבות, פיג'מות ואפילו עט אחד שמאיר ומרביץ עם הידיים..
מלא סרטים לעיצוב אלבומים, חותמות ושלל מוצרי יצירה למינהם שרכשתי בביקוריי השמחים בTARGET הקרוב והאהוב בקווינס.

אז, מכיוון שהשנה אני לא נמצאת באוקטובר בניו יורק, ועם התמונות של הסופה שמשדרים בכל מבזק חדשות, טוב שאני לא שם, לכן, כדיי לחגוג מרחוק ועם המון אהבה לדלעת הכתומה, קבלו אוסף של השראה מרחבי האינטרנט של התקופה היפה ביותר לצלם לדעתי, בתוספת הצמח/פרי הכי חמוד ופוטוגני שיש...




1.
2. 
3. 
4. 
5.


היופי בחג הזה בנוסף לעונת הסתיו הכתומה והתחפושות הוא הקישוטים על הדלתות והכניסות המיוחדות לבתים


1.
2,3,4,5
6.7

בנוסף, קבלו טמבלר כתום במיוחד שכולו סתיו, עלים ודלעות לרוב.

מאחלת לאמריקאים להנות מעונת הסתיו המקסימה במהרה, במיוחד בחוף המזרחי שממש לא נראה כתום ונעים בימים אלו.
ובעיקר אני מאחלת לעצמי שבסתיו הבא או כשהזמן הנכון יגיע, אזכה לצלם סתיו כתום שכזה בארה"ב.


* ממליצה לכם להיכנס לקישורים שאני מוסיפה מתחת לתמונות, הלינקים "יזרקו" אתכם לעוד עולם שלם של בלוגים ואתרים מגניבים*



2 תגובות:

שרון גרינברג אמר/ה...

כל בוקר בזמן שאני מחכה לרכבת (או מייד אחרי שעליתי ונלחמתי אל מקום ישיבה/עמידה), אני מוציאה את הסמארטפון ופותחת את המייל לראות אם ומה קיבלתי היום מהבלוג שלך, איזה צבעים ותמונות אני אראה היום. בכל פעם מחדש את מצליחה להוציא את הראש שלי מהלחץ של העבודה ולתת לי כמה רגעים של שמחה שקט ומחשבות חיוביות. היום זה היה מעט שונה. היום פתחתי את המייל וקראתי את הפוסט הכתום שעשה לי חשק לא רק שלא ללכת לעבודה אלא אף לא לרדת בתחנת רכבת השלום, להמשיך לנתב"ג ולעלות על מטוס ולהיעלם. מה שלא כל כך ריאלי כרגע. לכן, החלטתי שהמטרה שלי כרגע היא חופש! כמו פעם, בלי פלאפון ובלי לוחות זמנים רק אני תיק ומצלמה. לנחות, לקנות מפה ולהתחיל לטייל. כשאני חושבת על זה, כבר 3 שנים שלא יצאתי לחופש והגיע הזמן לתת קצת שקט לראש ולנפש. תודה. תודה על הפוסטים מעוררי ההשראה שלך. את מיוחדת!

חגית אמר/ה...

איזו תגובה נהדרת יש פה מעליי!! :) משתפת אותך בכתום שלי :-)
http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=561504&blogcode=12459645

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...