כשמו כן הוא - הפוסט היום יעסוק ביום שבת בשוק הפשפשים הקבוע שלי, השוק בחיפה.
וביום הארוך והמייגע נפשית שעבר עליי בתל אביב.
בשוק היה מוצלח ביותר השבוע.
אחותי מצאה שולחן וינטג' מקסים ב 30 ש"ח.שיעבור שיפוץ ובסופו אפילו אפרסם את הלפני והאחרי.
ואני לשמחתי אחרי שפקדתי את השוק כמעט כל שבת והסתפקתי בקניית מסגרות קטנות חומות וישנות, מצאתי סוף סוף את המסגרות הגדולות והמדהימות שכל כך רציתי ורק ב 20 ש"ח (שתיי מסגרות 50X70). אכן מציאה!
כמובן שסיבוב עם אחותי ואמא בשוק תמיד מעלה עוד אוצרות שעוד יסופרו בימים אחרים ובפוסטים שונים. אבל ללא ספק, כל שבת בשוק, היא חוויה מלאת השראה וכייף! וחום (אבל אני לא מקטרת:)
תראו איזה איור וינטג' חמוד לספר מרשמים! אהבתי! :)
טוב.. ואחרי יום כייף בשוק. יום מייגע בעיר הגדולה.
כל הנסיעה הייתה בשביל לראות דירה. אחת. קטנה. מאוד. וממש לא מתאימה לשותפים. לצערי,בעלי הדירות לא אומרים לך.. תשמע הדירה לא ממש מתאימה לשניי אנשים. ויוצא מצב שאני נוסעת הלוך חזור מוצקין-ת"א לחינם.
אז כמה שעות לפני שראיתי את הדירה, אני ואמא נסענו לרחוב הרצל, לקצת "שפצירן" (סיבוב קניות או משהו כזה בגרמנית)
.
לפני הסיבוב עצרנו כהרגלנו בקפה בבנק דיסקונט, הרצל פינת יהודה לוי. ולרגע הרמתי את הראש וגיליתי מיצג אומנותי תלוי על צד הקיר של הקפה.
צילמתי את הדלפק כדיי להבהיר את הזוית המיוחדת שבה מודבקים הכיסאות.
מגניב לגמרי!!
ולקינוח, מיואשת אחרי הדירה הקטנה שראיתי, עברתי באבן גבירול והמחזה הבא הופיע מול עיניי..
נראה לכם שאני לא אצלם את זה?!
חנות קטנה לציוד משרדי באבן גבירול מחזיקה אין ספור עטים בכוורת עץ ישנה ומגניבה במיוחד!
המשך שבוע טוב ומלא השראה!
ענבל
וביום הארוך והמייגע נפשית שעבר עליי בתל אביב.
בשוק היה מוצלח ביותר השבוע.
אחותי מצאה שולחן וינטג' מקסים ב 30 ש"ח.שיעבור שיפוץ ובסופו אפילו אפרסם את הלפני והאחרי.
ואני לשמחתי אחרי שפקדתי את השוק כמעט כל שבת והסתפקתי בקניית מסגרות קטנות חומות וישנות, מצאתי סוף סוף את המסגרות הגדולות והמדהימות שכל כך רציתי ורק ב 20 ש"ח (שתיי מסגרות 50X70). אכן מציאה!
כמובן שסיבוב עם אחותי ואמא בשוק תמיד מעלה עוד אוצרות שעוד יסופרו בימים אחרים ובפוסטים שונים. אבל ללא ספק, כל שבת בשוק, היא חוויה מלאת השראה וכייף! וחום (אבל אני לא מקטרת:)
טוב.. ואחרי יום כייף בשוק. יום מייגע בעיר הגדולה.
כל הנסיעה הייתה בשביל לראות דירה. אחת. קטנה. מאוד. וממש לא מתאימה לשותפים. לצערי,בעלי הדירות לא אומרים לך.. תשמע הדירה לא ממש מתאימה לשניי אנשים. ויוצא מצב שאני נוסעת הלוך חזור מוצקין-ת"א לחינם.
אז כמה שעות לפני שראיתי את הדירה, אני ואמא נסענו לרחוב הרצל, לקצת "שפצירן" (סיבוב קניות או משהו כזה בגרמנית)
.
לפני הסיבוב עצרנו כהרגלנו בקפה בבנק דיסקונט, הרצל פינת יהודה לוי. ולרגע הרמתי את הראש וגיליתי מיצג אומנותי תלוי על צד הקיר של הקפה.
צילמתי את הדלפק כדיי להבהיר את הזוית המיוחדת שבה מודבקים הכיסאות.
מגניב לגמרי!!
ולקינוח, מיואשת אחרי הדירה הקטנה שראיתי, עברתי באבן גבירול והמחזה הבא הופיע מול עיניי..
נראה לכם שאני לא אצלם את זה?!
המשך שבוע טוב ומלא השראה!
ענבל
