היום הבנתי משהו.
כמה אני אוהבת את החברים והחברות הקרובים לי.
כמה אני לא אוהבת את כל השאר..
בשנים האחרונות אני משתדלת להקיף סביבי רק אנשים טובים.
חברים תומכים, אנשים מפרגנים, לא שיפוטיים ובעיקר כאלה שידעים מה זה להיות חבר.
לאחרונה אף הבנתי עוד יותר למה התרחקתי מכמה וכמה "חברים" מסויימים שפשוט,
לא ענו על הדרישות הללו ואני חושבת כמה אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה
ולאט לאט אני מבינה סיבות לדברים שקרו לפני שנה, או שנתיים או אפילו חמש..
והכל פתאום הסתדר לי היום להבנה אחת ברורה...
סביבי יש אך ורק אנשים טובים, תומכים, מפרגנים ולא שיפוטיים.
אני אוהבת את החברים שלי. ומודה עליהם ברגעים אלו ממש.
התמונה מכאן
שבת שלום
ענבל
כמה אני אוהבת את החברים והחברות הקרובים לי.
כמה אני לא אוהבת את כל השאר..
בשנים האחרונות אני משתדלת להקיף סביבי רק אנשים טובים.
חברים תומכים, אנשים מפרגנים, לא שיפוטיים ובעיקר כאלה שידעים מה זה להיות חבר.
לאחרונה אף הבנתי עוד יותר למה התרחקתי מכמה וכמה "חברים" מסויימים שפשוט,
לא ענו על הדרישות הללו ואני חושבת כמה אני מאמינה שלכל דבר יש סיבה
ולאט לאט אני מבינה סיבות לדברים שקרו לפני שנה, או שנתיים או אפילו חמש..
והכל פתאום הסתדר לי היום להבנה אחת ברורה...
סביבי יש אך ורק אנשים טובים, תומכים, מפרגנים ולא שיפוטיים.
אני אוהבת את החברים שלי. ומודה עליהם ברגעים אלו ממש.
התמונה מכאן
שבת שלום
ענבל
הי ענבל. פוסט מקסים, ואני רק יכולה, מהניסיו שלי, לאמר לך שאת הכי צודקת בעולם!! אסור לבזבז זמן ומשאבים על מי שלא אוהב אותנו ומפרגן לנו באמת.אלו האנשים שבכל זמן יהיו איתך, ואת כמובן איתם. לחיי חברי אמת!!
השבמחק