תכירו: brown dress with white dots

בהמשך לגעגועיי לימי הסתיו הנעימים, הכרתי השבוע בלוג מרגש במיוחד.
כמעצבת גרפית אין צבע שאני לא אוהבת. כל הצבעים כולם הם אהוביי, הכל הולך לי עם הכל, חגיגה של צבעים זו החגיגה המושלמת לדעתי.
אבל אני וחום, לא ממש הולכים יחד.
לא יותר מידיי בעיצוב וממש לא בבגדים.
אבל, כל זה השתנה השבוע כשנכנסתי לעולם הקסום של Brown dress with white dots
בלוג שכולו צילומים מדוייקים, מרגשים ובכולם יש את הצבע החום או צבעי גוף ומוקה למיניכם עם נגיעות לבן ואור.
הרבה עץ, הרבה וינטג', נייר, פרחים, אופנה ומה לא בעצם.

אני חייבת לציין שכשאני רואה צילומים כהים זה אוטומטי עושה לי חשק ומאתגר אותי.
כצלמת אני מצלמת בדר"כ צילומים בהירים, לבנים, נעימים כאלה... ולצלם צילומים כהים תמיד מאתגר אותי.
לכן בחרתי לשתף אתכם בכמה צילומים מהבלוג שפשוט עוררו בי השראה לצלם!
מאמינה שלא ייאחר לבוא פוסט עם צילומים כהים וחדשים שלי :)

כל הצילומים מכאן

האמת, כבלוגרית אני לא תמיד חובבת בלוגים של טמבלר, הכל תמונות ולא אף מילה אחת..
אבל בינינו, עם צילומים כאלה, מי צריך מילים? :)

המשך יום צבעוני ומלא השראה!!

שלישי זוגי מחכה לסתיו

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג שלי כבר מעל לשנה, אתם בטח זוכרים שאי שם בתחילת קיץ 2011 התחלתי מסורת קטנה, שלא ממש החזיקה מעמד, בשם 'שלישי זוגי'.
כל יום שלישי הייתי כותבת קצת על אהבה. לא על האהבה לאותיות, לא על אהבה לצבעים וממש לא על האהבה לעיצוב או צילום.
נטו אהבה.
אמיתית, כנה ומהלב.
אז היום יום שלישי, וקיץ 2012 כבר כמעט נגמר.. ופתאום בבוקר יש קצת רוח ובערב כבר אפשר להסתובב ואז אני נזכרת בעונה האהובה עליי ביותר.
הסתיו.
אין עונה יותר רומנטית מזו.
ואין תקופה שאני יותר אוהבת מאשר תקופת תחילת השנה והחגים של ספטמבר.
האויר נהיה יותר נעים, הרוח מלטפת והדבר הכי מתאים לימים האלו הם הליכה זוגית ברחובות העיר ופיקניק בפארק.
בדיוק בשביל החלומות האלו אספתי לוח השראה קטן, לזמן לי קצת רומנטיקה :)
ואולי, אם הלוח יעבוד, הסתיו יגיע מהר יותר..

1. פיקניק #1
2. פיקניק #2
3. אוכל מושלם לפיקניק
4. איור סנאים מדהים
5. רומנטיקה חייבת לבוא עם שוקולד ולבבות, לא? 

מצלמות או לא להיות

מגיל 7 אני מחזיקה מצלמה ביד, בגיל 10 הרשו לי בפעם הראשונה לצלם עם המצלמה המקצועית של אבי.
בגיל 12 כבר היה ברור שלא אעזוב אותה לעולם ובגיל 15 הבהרתי לאבא שלי שהמצלמה שלו כבר לא ממש בבעלותו.
גיל 18 היה הגיל בו רכשתי את המצלמה הדיגיטלית הראשונה שלי, בכספי העבודה של החופש הגדול לפני הצבא.
ובגיל 21 בדיוק רכשתי את הניקון D70S  ושבוע אחרי זה טסתי איתה לניו יורק בפעם הראשונה.
בגיל 24 רכשתי את הקנון הראשונה שלי ומאז אין ספור מצלמות ישנות שנאספות להן אחת אחת עד שלא יהיה לי מקום לאחסן אותם. (אבל זה לא אומר שאפסיק לקנות עוד ועוד מצלמות :)

לדעתי מצלמה תמיד הייתה ותמיד תהיה פריט אופנתי.

1.מכאן
2.מכאן
3.מכאן
4.מכאן
5.מכאן


בשיטוטי בפינטרסט אחרי נשים עם מצלמות, מצאתי את האיור המרגש הזה.

‘About A Girl’, emma leonard
אמה לאונדרו פשוט מרגשת אותי בכל איור או עבודה שיש לה באתר שלה.

ממליצה בחום להיכנס להתרשם לאתר של אמה לאונרדו

אני מסתובבת עם מצלמה לכל מקום ומאז שיש לי אייפון זה הופך להיות קל יותר, ושיתופי הרבה יותר.

האהבה שלי למצלמות התחיל בגיל צעיר מאוד וכנראה גם לא תעבור.
ולכן...אחד המוצרים האהובים עליי ביותר בחנות שלי היא סדרת המצלמות המאויירות שלי.

מאחלת לכם שבוע מלא אהבה והשראה

ללוח ההשראה שלי על האהבה למצלמות כנסו לפינטרסט שלי

DIY: איך להפוף יומן זול ליומן אישי ומיוחד

יש רגע בסוף הקיץ שאני מחכה לו כל השנה.
קניית יומן חדש.
משהו במוצר הזה, יומן, כל כך משמעותי בשבילי.
אני בחורה מסודרת, הכל אצלי ברשימות, בלו"זים, הכל מתוכנן מראש.
מה שהופך את היומן לחברי הקרוב, במיוחד כי הוא מנייר, ויש בו שעות ואותיות ומקום להדביק מדבקות ולהחתים חותמות, מקום של כייף, לא? :)

הבנתי כבר שיומנים יומיים זה לא בשבילי, אני צריכה לראות את כל השבוע מולי.
והשנה החלטתי לחזור לשורשים.
בדר"כ אני משקיעה ביומן מעוצב ומגניב שאני מתחברת אליו ממש.
אבל השנה קניתי לי, שוב, את היומן הראשון שלי.
אי שם בכיתה ד' כשהוצאתי לאור את העיתון הראשון שלי : " רואים ב -ד' 1" לקחתי מאבא יומן שהוא ככל הנראה קיבל מתנה בעבודה והחלטתי שאני צריכה יומן.
היומן היה דק, פשוט, עם ספירלה ובצבע כחול כהה.
עם סוג של עטיפת פלסטיק עם שני כיסים שקופים בחלק הפנימי שלו, לניירות וכו'.
וזה היה היומן הראשון שלי.
השנה, קניתי בדיוק את אותו יומן.
15 ש"ח. בלי צבעים, בלי עיצובים. פשוט.

אבל, כמו שאתם בטח כבר מכירים אותי, איך אני יכולה בלי לעצב קצת, קצת צבע, מה כבר יקרה?

אז בקפדנות מדוייקת בחרתי כמה מדבקות שיעשו לי טוב כל פעם שאני אסתכל על כריכת היומן.



מדבקת I LOVE NY - כי זה פשוט חלק מהמהות שלי.
מדבקת LOVE - בעיקר כי היא ורודה  וטיפוגרפית!
מדבקת סמיילי שיעשה את העבודה כל פעם.
מדבקת LET"S GO! למוטיבציה.
ואחת, אחרונה חביבה והכי חשובה, מדבקת ' את יפה כמו שאת' בעיצובי, שמזכירה לי כל יום, שאני יפה בדיוק כמו שאני! :)

וכך, בלי הרבה כסף, ועם מלא אישיות וצבעונית, עוצב לו היומן החדש שלי לשנה החדשה הבאה עלינו לטובה.

המשך שבוע יצירתי ומלא השראה!

פלסטיק, נייר ומספריים - מכירה מיוחדת לראש השנה

האהבה לנייר התחילה אצלי מגיל מאוד צעיר, עוד כשהייתי ילדה קטנה במשרד הגדול של אמא, משחקת עם גזרי ניירות ומכינה לה ברכות מכל מה שהיה לה ליד הטלפון.
ומאז גדלתי קצת, והאהבה לנייר, לאופנה ולצבעוניות גדלה עם הגיל.
ואז הגיע סוף הקיץ של שנת 2012, ומצאתי את עצמי, בהתרגשות גדולה, משתתפת במכירה מיוחדת לראש השנה שכולה אופנה, תכשיטים, נייר והרבה צבע!!!

ג'ול ונטלי המדהימות, מארחות אותי ואת מירב קיט לבוקר שלם של הרבה נייר והרבה שיק!
הסטודיו המגניב שלהן ממוקם במתחם נגה, ביפו והאווירה שם פשוט מלאת יצירה!

שניה לפני שלחץ החגים מתחיל, אירגנו הזדמנות נהדרת להיפגש, לשתות קצת קאווה ובמיוחד להתארגן על מתנות לחג.
למארחת, לבת דודה, לאמא האהובה או לכל מי שבא.
כמובן שהתזמון מושלם במיוחד כדיי לקנות גלויות לשנה טובה וכרטיסי ברכה לשולחן החג.
מספיק זמן לשבת בשקט, לבחור לכל חבר קרוב את הגלויה המתאימה לו ולאחל, מכל הלב, שנה טובה! להדביק בול ולשלוח בדואר, כן, כן, בדואר.
לא בפייסבוק, לא במייל. לא סתם לסמס הודעה קולקטיבית.

http://market.marmelada.co.il/products/32878

http://market.marmelada.co.il/products/32878

 גם כרטיסי הברכה לשולחן החג ימכרו במכירה.
הזדמנות נהדרת להרגיש את כל הנייר הזה, לדמיין איך ייראה שולחן השנה החדשה ולקנות כמות מדוייקת לפי מס' האורחים.

http://market.marmelada.co.il/products/32877

http://market.marmelada.co.il/products/32877

 עוד מוצרים שמחים שיהיו במכירה..

http://market.marmelada.co.il/products/29709

http://market.marmelada.co.il/products/24378

http://market.marmelada.co.il/products/29710

אני, הגלויות וכל שאר המוצרים שלי, נהיה במכירה ביום שישי ה-24.8.12 החל משעה 10:00 ועד 15:00.
בסטודיו של ג'ול ונטלי ברח' אפ"ק 3, מתחם נגה, יפו.



בנוסף, אפשרות לזכות במארז שווה במיוחד, מתנה אחת מכל מעצבת.
כנסו לארוע בפייסבוק , הצטרפו ושתפו את התמונה שכתוב בה 'הצטרפו ושתפו' ואולי תזכו בפינוק המושלם הזה לחג! :)

נתראה בשישי.

אהבתי: ראיון עם ברי ואנג'לה מ BLOGSHOP

כבר הכרתי לכם בעבר את ברי מDESIGNLOVEFEST.
אני חושבת שאין שבוע שאני לא נכנסת לבלוג להתעדכן, וכמובן, אינסטגרם ופייסבוק יומיים..
אבל הפעם אני רוצה לשתף אתכם דווקא בראיון מרתק שהאתר http://theeverygirl.com פירסם עם ברי ביחד עם אנג'לה מ BLOGSHOP הסדנא המהממת!!

אם באמת מעניין אתכם איך מישהי כמו ברי עושה את זה...תכנסו לקרוא, אני הייתי מרותקת לראיון!
והאמת, העובדה שברי רק בת 26, מעודדת אותי ומחזקת אותי מאוד!
ונכון, בארה"ב הם מסיימים תואר ראשון הרבה לפנינו, אם מורידים את שנות הצבא והטיול הגדול והחיפוש העצמי, אצלנו בארץ.
אבל, משהו בגיל הצעיר הזה, מעודד אותי שאני לא המשוגעת היחידה שהתחילה ללמוד ממש מוקדם אחרי הצבא, סיימה תואר, התחילה לעבוד ומתכננת את היציאה לעצמאות עוד לפני גיל 28!
זה מחזק ומשמח!

חייבת לציין, קצת בבושה, שרק היום גיליתי את האתר המרהיב הזה שנקרא TheEveryGirl והוא פשוט תענוג של אתר, במיוחד כל הכתבות על כל הנשים המוכשרות האלו!!

כל התמונות נמצאות כמובן באתר וגם בפינטרסט המהמם של האתר.
אז, תהנו מראיונות עם נשים יצירתיות במיוחד, שללא צל של ספק, חיות את חייהן כמו שהן חולמות.

שבוע טוב ומלא חלומות.

ענבל 

חמישי טיפוגרפי #113 - 'הממלכה'

שמעתי ממישהי שהכרתי במקרה על מקום קסום שנקרא 'הממלכה', היא הכירה אותי דרך הבלוג שלי ואת אהבתי לטיפוגרפיה. ואמרה לי שאני חייבת ללכת לבקר את עידו אגסי, הבעלים.
יום ראשון בבוקר, יום חופש לפני יום ההולדת, הקדשתי את כולו לאהבה גדולה שלי, דפוס,
ונסעתי לבקר בממלכה.
וכשמה כן היא.

ממלכת דפוס.

מקום שלם שמקדש את המילה הכתובה, המודפס, המובלט.
דפוס והוצאה לאור המתמחה בדפוס בלט וכריכות אומנותיות.
הכריכות הכי אומנותיות שאני נתקלתי בהן אי פעם.

הכל התחיל לפני 17 שנה, כשאבא של עידו אגסי החליט לפתוח ביחד איתו את 'אבן חושן' .
אבן חושן ממוקמת ברעננה והייתה ועודנו הוצאה לאור של ספרים רבים.

עידו, אוטודידקט, נולד לעולם הספר והאומנות, למד את כל נפלאות הטיפוגרפיה לבד.
את אומנות הכריכה בה הוא שולט ביד עדינה להפליא, למד לאט ובזהירות על ידי ניסוי וטעיה.
טכניקות חדשות של כריכות מיוחדות נגלו אליו כל פעם שהיה מתנסה, טועה ומצליח לייצר משהו חדש שלא ידע עליו לפני.
כיום, אבן חושן עדיין ממוקמת ברעננה, אך עידו עבר למושב חרות, למקום משלו בו הוא מקדיש את זמנו להפקת ספרי שירים, אומנות ובעצם כל דבר המודפס בטכניקת דפוס הבלט העתיקה.

 כמה וכמה מכונות דפוס מאוד ישנות וכולן עובדות, פשוט מדהים!

עידו אירח אותי אצלו בממלכה והדבר היחיד שרציתי לשאול על ההתחלה (אחרי שההתרגשות נרגעה והצלחתי להניח לרגע את המצלמה) השאלה הראשונה הייתה, איך ומאיפה הגיע השם "הממלכה"?
עידו מספר שהמקום אליו עבר היה כל כך קסום וגדול, ולאט לאט הכיל את המכונות העתיקות האלו, מקום אחד גדול שיכול להכיל את הכל,וזה פשוט הרגיש כמו ממלכה.
ממלכה של דפוס בלט.

המקום אכן קסום, ומכמות התמונות שצילמתי אפשר לראות שהמקום גדוש באותיות.
לכל אוהבי הטיפוגרפיה, מקום כמו הממלכה הוא המקום המושלם להעביר יום או אפילו שבוע שלם.

עידו הסביר לי על הפונטים הישנים שברשותו, כמו 'מרגלית' ו'הצבי', הראה לי אותיות בגודל 8pt ואותיות ענק מעץ ששימשו בעבר להדפסת כרזות ממשלתיות.

דבר מרגש נוסף בו נתקלתי היה ה'קולופון'.(colophon)
מה זה קולופון אתם תוהים? גם אני תהיתי.
קולופון הינו הדף האחרון בספר בו מדפיסים את כל הפרטים אודות הספר.
מתי הודפס, איפה הודפס, בכמה עותקים וכו'..
המילה קולופון מגיעה מלטינית ופירושה: שיאה של המלאכה.
אח, שיאה של המלאכה, כמה יפה הוא הביטוי.
כמה עדין ועוצמתי גם יחד.

תחושה אדירה של אהבת ספרים, אותיות ודפוס ישן וטוב אופפת את המקום.
הכבוד שמעניק עידו לכל ספר וספר אותו הדפיס וכרך מרגשת לכדיי הערכה עצומה.

וכך, עידו מבלה את ימיו בהדפסה, כריכות, העברת סדנאות לילדים ומבוגרים שהטכניקה מעניינת אותם וגם כאלה שלא הכירו את הטכניקה לפני ובין היתר גם מרפא ספרים.

היה לי יום מדהים, טיפוגרפי, ישן, מלא אותיות ובעיקר, קסום.

ותמונה אחרונה, שמאוד אופיינית לי.. כי כשיש לב ועוד במכונת דפוס, זה פשוט מושלם בשבילי :)

תודה לעידו אגסי על האירוח הנפלא והחביב.


כל הצילומים : ענבל גבור © כל הזכויות שמורות.