לפני שנתיים וחצי כשפתחתי את הבלוג שלי לא חשבתי שאהיה בלוגרית, לא חשבתי שלכתוב ולשתף אחרים בתהליכי העיצוב והיצירה שלי יהנה אותי כל כך ויהפוך לחלק כל כך גדול בחיי, לא חשבתי שאקבל כמויות אדירות של פירגון ותמיכה מאנשים שבכלל לא הכרתי.. שאקבל מיילים כל יום מכל מיני משרדי יחסי ציבור, שאהיה מוזמנת לארועים מעניינים ופתיחות של דברים ובעיקר שיהיה לי מקום משלי, בית פרטי וציבורי גם יחד.
אבל, הנה, זה קרה, אני מגדירה את עצמי כבלוגרית כבר יותר משנה, וכן, אני חושבת שזה חלק גדול ממי שאני.
תמיד כתבתי יומן, תמיד שיתפתי את מחשבותיי, גם לקרובים ביותר אליי, אני בחורה פתוחה, כנה ולפעמים גם חריפה.
אני לא משקרת, לא מעגלת פינות.
לפעמים גם צינית אבל לרוב אופטימית.
חייכנית ומלאת שמחת חיים ככה רוב החברים הוירטואלים שלי מכירים אותי.
אז מחר אני מקווה לפגוש עוד כמה חברים וירטואלים ולהפוך אותם לחברים מציאותיים, בלוגריות ובלוגרים בדיוק כמוני שלא מפחדים להחשף, לשתף ולספר לכולם איזה יום עבר עליהם או מה עשה להם נעים בלב.
מחר אני הולכת לקחת חלק בכנס הבלוגרים הראשון בישראל שארגן אתר סלונה.
את כל החומרים הקטנים מהם עשויה השראה מהכנס אשתף אחרי מחר..
ללשונית של הכנס בסלונה
שבוע טוב
